לבן שלי נולד בן הוא יהיה בבת חולים עד יום ראשון. אני בשבת לא בבית. אני יכול לתרום כסף לעניים במקום שלום זכר?

מזל טוב והמון נחת! אתה לא צריך לעשות שלום זכר, ולא צריך לתת כסף במקום זה. אך אם חשוב לך לעשות משהו אתה יכול לעשות שלום זכר עם קצת כיבוד, (וגרגירי חומוס "ארבעס" אם יש לך), במקום שאתה נמצא אפילו רק עם בני משפחתך או כמה חברים. אתה יכול גם לעלות לתורה ולעשות מי שבירך בבית כנסת לטובת התינוק ולתת צדקה להצלחתו. וראה בנים לבניך שלום על ישראל! מקורות והרחבה: הפוסקים נשאלו אם יש עניין שהסבא יעשה סעודת שלום זכר כאשר בנו, אבי התינוק, בבית חולים (או שסתם הסבא רוצה לעשות שלום זכר). הגרי"ש אלישיב (וישמע משה עמ' רצה) השיב שמצינו שלש טעמים מדוע עורכים סעודת שלום זכר. לפי שני טעמים יש ענין שהסבא יעשה שלום זכר: לפי הטעם שכתב התרומת הדשן (סי רסט) משום השמחה שהתינוק נמלט ממעי אמו - יש עניין שהסבא יעשה שלום זכר. וכן לפי הטעם שמובא במדרש ויקרא רבא (כז י) שאי אפשר למול את התינוק עד שיראה פני מטרנותא ועל כן עושין סעודה בליל שבת - יש ענין לעשות שלום זכר אף שלא בנוכחות הולד. ורק לפי הטעם שהוא בכדי לנחם את הילד על מה ששכח את התורה כמובא במס' נדה (ל:) אין ענין שהסבא יעשה את השלום זכר כיון שמנחמים את הילד רק בפני הילד. אולם דעת הגר"ח קנייבסקי (חתנו של הגרי"ש אלישיב) שבשלום זכר צריך שהתינוק יהיה שם לכל הטעמים, וכשלא נמצא שם הוא רק זכר לשלום זכר. מכל מקום הגרח"ק רק בא לציין שאין זה עיקר המנהג לעשות שלום זכר, ואינו אלא זכר לשלום זכר, אך לא התנגד לכך שהסבא יעשה שלום זכר. וכך נוהגים לפעמים. הערת הג"ר שלמה הירש: "עצם העניין לעשות שלום זכר נזכר בתרומת הדשן וברמ"א. אם נאמר שלא יוצאים שלא בפני התינוק, אם כן יהיה עניין להשתדל לעשות זאת בפני התינוק אם הדבר אפשרי. האפשרות לעשות שלא בפני התינוק היא קולא, שאין צורך להתאמץ ולעשות בפניו. לדינא נראה לענ"ד, שאף שלטעם של תרומת הדשן שהוא מקור דברי הרמ"א, שזו הודאה על יציאת הבן מסכנת הלידה, לכאורה גם שלא בפניו יש לעשות שלום זכר, מכל מקום יש מחלוקת בזה, ושלום זכר אינו חיוב גמור, ולכן אם יש קצת קושי לעשות בפניו יש לסמוך לעשות גם שלא בפניו. ומסתבר ג"כ שאם אי אפשר לעשות בפניו וגם שלא בפניו קשה לעשות, אין חיוב לעשות כלל כיון שבפניו אי אפשר לעשות, ושלא בפניו לא ברור שיוצא. אבל כשאפשר לעשות שלא בפניו ראוי לעשות, וכמדומה שכך המנהג". עכ"ל.