שלום וברכה ומחילה מכבוד הרב על השאלה אני סובל מתופעה כזאת של הפחות דקות מאוד בלי ריח שיוצאות בלי שליטה ובלי צליל. ראיתי בזכות תשובה פה באתר שבספר עוד יוסף חי אומר שהפחה בלי ריח מותר בתפילה, תפילין, וקראת שמע. השאלה שלי אם אני צריך לעצור את רצף התפילה בכל פעם שיוצאת הפחה מהסוג הזה שהזכרתי למעלה .(מה שמאוד מכביד עלי ליתפלל כי זה קורא הרבה מאוד וגם יוצר אצלי לחץ בתפילה שניראה לי גם מגביר את התדירות של התופעה) הסתכלתי קצת בהלכה בתקווה למצוא צד להקל בנושא ולהיתפלל ברציפות וראיתי שיש כמה נקודות בנושא: א) הריח כמובן ב) השמעת קול ג)אם יוצא ברצון ובשליטתו של האדם. וברוך ה שלושת התופעות האלה אין לי . וראיתי עוד נקודה שבגללה אולי אפשר עוד להקל זה : שהקלו חכמים בשליח ציבור שאינו צריך להפסיק מחמת הבושה (שניראה לי ששם גם מדובר בהפחה עם ריח!) אשמח לדעת איך להתנהג בנושא הזה תודה רבה ומחילה שוב התוכן השאלה

שלום וברכה, שאלת חכם חצי תשובה. אכן כך דעת הבן איש חי (עוד יוסף חי חיי שרה, אות ד), והגרש"ז אוירבך (הליכות שלמה ד הע' 101). לכן אתה יכול להתפלל כך בלי לעצור את רצף התפילה. הרבה בריאות ושמחה! הרחבה: אמנם נראה מהאשל אברהם מבוטשאטש (עט ט) שהיה מקום להחמיר בענייננו משתי סיבות: א. נראה מדבריו שגם הפחה שלא מריחים נחשבת ריח רע מדרבנן. ב. האשל אברהם מסתפק שם אם צריך להחמיר בשעת הפחה שנחשב ריח רע שיש לו עיקר ואסור אפילו הרהור בדברי תורה ע"ש. לפי זה היה מקום לחייב לחכות עד אחרי שעת הפחה. מכל מקום בנידון שלנו יש להקל: א. נראה שאפשר להקל כבן איש חי וכגרש"ז. ועוד שיש צורך בכך בענייננו. ב. מה שמסתפק האשל אברהם להחמיר שלא להרהר בדברי תורה בשעת הפחה משום שבעת ההפחה עצמו הוא כריח רע שיש לו עיקר - נראה שהוא חידוש ולא סבירא להו לשאר פוסקים כך.