שלום הרב. לאחר היותי בתוך עולם הישיבות מאוד קשה לי לחזור להתפלל בבית כנסת רגיל. אחרי שאתה מתפלל כמה חודשים טובים עם אנשים בני גילך עם ראש על הכתפיים שרובם יראי השם במקום מכובד ועם מעמד חברתי ואתה ממש משוחרר ומתפלל בכיף אתה חוזר (לפחות בעיר שאני נמצא בה) לבתי כנסת עם עמי ארצות שכל הזמן מדברים בתפילה ולערסים ואנשים זקנים (אף פעם אין שיח שווה בין מבוגר לצעיר כי הוא רוצה שתכבד אותו ובאמת שאני לא סובל את זה כי לא משנה כמה תנסה...). למה אני לא רואה בבתי כנסיות בחורים בני גילי? למה כולם זקנים? למה הם לא אוהבים להתפלל וממלמלים משהו כדי לצאת ידי חובה? אני בכלל חושב שהם באו בגלל שזה נהיה נורמה שלהם ומקום הנאה לדיבורים ופגישת חברים. אני לא רואה הסבר אחר. אני מרגיש כאילו כל הטיפשים הולכים לבתי הכנסיות בזמן שכל החכמים חילונים(שוב, לפחות בעיר שלי... בישיבה זה לא כך.) לפני היותי בישיבה לא חשבתי על כך כי זו הייתה הנורמה. אבל אחרי שאתה לומד הלכה ומתחזק ברוחניות אי אפשר שלא לסלוד מהמקומות האלה. זה בית ה זה? על מי הם עובדים? אני כבר התחלתי להתפלל בבית בבין הזמנים ואני לא יודע אם זה נכון או לא... רציתי לשאול את הרב האם זה נחשב כחטא או שזה בסדר? מה אדם כמוני יכול לעשות בעיר מסורתית מינוס? אני כבר מרגיש כאילו אני לא בסדר ושאני צריך להידמות לכלל. זה מאוד קשה ללכת נגד הזרם גם כשאתה יודע שהוא טועה.

שלום וברכה צריך להזהר שהתורה לא תגרום גסות רוח לאדם. שים לב למילים שאתה משתמש בהם על עם ישראל היקרים הבאים להתפלל. למד בעיון את המעשה בגמ' מסכת תענית בעניין לך לאומן שעשאני (על פי ההסבר שהמדובר בכיעור רוחני). תלמד להסתכל בעין טובה על עם ה' התמימים, המלאים מצוות, העובדים את ה' בתמימות מתוך אהבה. להחריב עולמי יצאת? חזור למערה ושנה פרק באהבת ישראל, כי במה שיצר הרע בא להחטיא את האדם, כנראה שיש לו תיקון גדול בעניין. ברכה והצלחה.