אני ובעלי מנהלים חשבונות בנק נפרדים ואף חתמנו על הסכם ממון שמפריד לחלוטין את הרכוש במקרה של גירושין. למרות החשבונות הנפרדים אנחנו מתחלקים בהוצאות הבית והילדים. בעלי קונה לעתים דברים יקרי ערך כמו מכוניות או מצלמות ולא משתף אותי, בטענה שזה הכסף שלו ולא ענייני מה הוא עושה עם הכסף. לעומת זאת כשאני קונה דברים אפילו זולים ופשוטים (כמו בגד יומיומי), וכאמור מהכסף שלי בלבד, הוא כועס וטוען שלפי ההלכה א. אני מחויבת לדווח לו על כל רכישה, ב. כל הכסף שלי שייך לו לפי עקרון "כל מעשה ידייך לי". האם יש לו עילה לדרוש שאדווח על כל רכישה ו"אבקש רשות" לקנות כאשר הקנייה היא מהכסף שאני הרווחתי בלבד?

שלום שאלתך מתחילה ממצב לא בריא של הזוגיות. זוג שמתחתן וחושב מה יקרה שמצב של גירושין, וכך חי את חייו (דוגמא לדבר חשבונות נפרדים) לא בונה זוגיות נכונה. בהקשר הזוגי אני מציע ללכת ליעוץ ולהכוונה הן בפן הכלכלי והן בפן הזוגי/משפחתי כיצד ניתן לחיות בכבוד ובהערכה אחד כלפי השניה. בהקשר ההלכתי של שאלתך - קיים כלל בהלכה שיכולה אישה לומר לבעלה אני מוכנה לא לקבל ממך אוכל ומזון ותמורה לכך הרווחים שאני עושה מעבודתי יהיו שלי. כיון שכן אם את חייה מחשבונך אינך צריכה לתת דוח כספי לאף אחד. אך כאמור, הבעלות והשתלטנות של בעלך שנשמעת משאלתך איננה מצב תקין של זוגיות, בקשתי היא שתעשו חסד אתכם ועם משפחתכם ותפנו ליעוץ שיעלה אתכם על דרך המלך בעזרת השם. יום טוב