שלום לרב. רציתי לשאול מניין למדו שאסור לגבר להיות עם אשה שאיננה נשואה\ מאורסת שהרי כל הפסוקים המדברים על איסור קירבה הינם פסוקים שמדברים על איסורי עריות במשפחה לא תנאף. (שמות כ יד) כל שוכב עם בהמה מות יומת. (שם כב יח) איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה אני ה. ערות אביך וערות אמך לא תגלה, אמך היא לא תגלה ערותה... אל תטמאו בכל אלה, כי בכל אלה נטמאו הגוים אשר אני משלח מפניכם. ותטמא הארץ ואפקוד עונה עליה, ותקיא הארץ את יושביה... (ויקרא יח ו, וראה שם עוד) ושמרתם את חקותי ועשיתם אותם, אני ה מקדישכם... ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו, מות יומת הנואף והנואפת... ולא תלכו בחוקות הגוי אשר אני משלח מפניכם, כי את כל אלה עשו ואקוץ בם... (שם כ יא, וראה שם עוד) כי ימצא איש שוכב עם אשה בעולת בעל ומתו גם שניהם האיש השוכב עם האשה והאשה, ובערת הרע מישראל. (דברים כב כב,, וראה שם עוד) ארור שוכב עם אשת אביו כי גילה כנף אביו, ואמר כל העם אמן. ארור שוכב עם כל בהמה ואמר כל העם אמן. ארור שוכב עם אחותו בת אביו או בת אמו ואמר כל העם אמן. (שם כז כ) ועוד ראיתי שעל הפסוק "איש איש אל כל שאר בשרו לא יקרב לגלות ערווה" הראב"ע כותב: אל כל שאר בשרו - שם כלל לכל העריות; ואחר כן פרט. ורב אהרן אמר , שפירושו שלא להוציא שכבת זרע לבטלה. עכ"ל משמע שגם מהפסוק הזה למדים שהתורה הזהירה את האדם מלהתקרב לעריות אבל לא מפורש על איש ואישה שאינם קרובי משפחה ושהם רווקים . עכשיו אנני בא לחלוק על מסורת התורה הקדושה או חלילה לזלזל אך רק רצוני לדעת מהיכן באה ההלכה הזאת כי תורה היא וללמוד אני צריך

רשימת העריות כוללת רק איסורי אישות שעונשם חמור מכרת ומעלה איסורי אישות אחרים לא נכללו ברשימה זו אלא במקומות אחרים לא תהיה קדשה לדעת הרמב"ם (פ"א מהל' אישות) הוא איסור פנויה לדעת הראב"ד איסור פנויה לא נאסר במפורש בתורה באיסור לאו אלא כביטול מצות עשה של נישואין בתלמוד הוא מוגדר כאיסור זנות, חזקה אין אדם עושה את בעילתו בעילת זנות