שלום רב. שמעתי ממשהו שאלה: אם בעירובין י"ח ובברכות ח, ס"א כתוב בגמרא שלא יעבור מול בית הכנסת בשעת התפילה כי נראה כאילו שפורק עול אלא אם כן יש עוד פתח כי נראה שנכנס משם ובשבת כ"ג כתוב שאם יש לאדם שתיי כניסות לביתו אז ישים שתיי חנוכיות שלא יראה כפורק עול וזו קושייה איך אי אפשר לאמר שיחשבו שהחנוכייה בפתח האחר אשמח אם תיתן לו תשובה

שלום שאלה זו שואל הבית יוסף אור"ח סי' תרע"א. השו"ע (אור''ח סימן תרע''א סע' ח') פוסק: חצר שיש לה ב' פתחים מב' רוחות צריך להדליק בשתיהן מפני החשד. וקשה מדוע דין זה שונה מבית כנסת שלמדנו בגמ' ברכות ז' ע''ב אסור לו לאדם שיעבור אחורי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללין אמר אביי ולא אמרן אלא דליכא פתחא אחרינא, אז חשדינן, משא''כ אם איכא פתחא אחרינא מותר לו לעבור משום דלא חשדינן ליה דאמרינן דמסתמא יכנס בפתח אחר. אם כן, מדוע לגבי חנוכה אין אנו אומרים כן אלא אדרבה עליו להדליק בב' הפתחים! תשובות רבות נאמרו ביישוב קושיא זו אציין חלק מהם: א. לענין תפלה שאני "דכיון דאי לא מצלי הוה ליה פורק עול מלכות שמים מעליו כל היכא דאיכא פתחא אחרינא לא אתו למחשדיה" מה שאין כן לענין חנוכה. כך תירץ בבית יוסף שם. ב. בהדלקת נר חנוכה יש בה הפסד ממון ועל כן אם יש פתח נוסף יבואו לחשוד "כי היכא דבהאי לא אדליק בהאי נמי לא אדליק", אבל בתפלה שאין בה הפסד ממון אם יש פתח נוסף לא יהואו לידי חשד. תירוץ נוסף של הבית יוסף שם. הט"ז מקשה על תירוץ זה שהרי גם לגבי בית כנסת יש הפסד ממון, שהרי בזמן התפילה הוא נמנע ממסחר ומלהרויח כסף. בשו"ת התעוררות תשובה ח''א סימן ק''ג תירץ את קושיית הט"ז, שיש לחלק בין חסרון כיס שהוא בידו כבר וצריך להוציא מעות, משא''כ למניעת רווח. ג. דווקא בבית הכנסת שקיימת מעלה ללכת לבית הכנסת יותר רחוק משום שכר פסיעות, אנו תולים שהוא הולך לפתח אחר שיותר רחוק, משא''כ בנר חנוכה שאין שום עדיפות לפתח השני, אם כן "מדלא אדליק בהא לא הדליק נמי בשני", כך תירץ בחכמת שלמה. ד. החשד המדובר הוא אינו חשד מצד האנשים היודעים את ההלכה אלא מצד אותם שאינם בקיאים בדינים ויחשבו שמן הדין יש להדליק בכל הפתחים משום פרסומי ניסא, וכאשר יראו שלא הדליק בפתח זה יסברו שלא קיים את עיקר מצות הדלקת נר חנוכה. כך תירץ בשו''ת חכם צבי סימן צ''א. יום טוב