מי שיש לו ביום השלישי של חנוכה שני נרות, האם עדיף להדליק נר אחד או שעדיף להדליק שני נרות, שעדיף להוסיף גם אם זה לא יהיה מותאם למספר הימים?

שלום וברכה, במקרה שיש לו שני נרות ביום השלישי של חנוכה ידליק נר אחד. אם רוצים לקיים את דין המהדרין מן המהדרין שמוסיפים נר כל יום כמספר הימים, צריך שיהיה מספר מדויק. אם זה לא המספר המדויק של הימים היוצאים אז כבר יש להדליק נר אחד כעיקר הדין (משנה ברורה, הראי"ה קוק, חזון עובדיה). הרחבה: בגמרא שבת (כא:) מובאת מחלוקת בית שמאי ובית הלל בנרות חנוכה: "תנו רבנן: מצות חנוכה נר איש וביתו. והמהדרין - נר לכל אחד ואחד. והמהדרין מן המהדרין, בית שמאי אומרים: יום ראשון מדליק שמנה, מכאן ואילך פוחת והולך; ובית הלל אומרים: יום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך. אמר עולא: פליגי בה תרי אמוראי במערבא, רבי יוסי בר אבין ורבי יוסי בר זבידא, חד אמר: טעמא דבית שמאי - כנגד ימים הנכנסין, וטעמא דבית הלל - כנגד ימים היוצאין. וחד אמר: טעמא דבית שמאי - כנגד פרי החג, וטעמא דבית הלל - דמעלין בקדש ואין מורידין. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: שני זקנים היו בצידן, אחד עשה כבית שמאי ואחד עשה כדברי בית הלל, זה נותן טעם לדבריו - כנגד פרי החג, וזה נותן טעם לדבריו - דמעלין בקדש ואין מורידין". היה מקום לומר ששאלתנו תלויה בטעמים של בית הלל. לפי הטעם של ימים היוצאים אין עניין להדליק ביום השלישי שני נרות. לפי הטעם שמעלים בקודש ואין מורידין יש מקום לומר שעדיף להדליק שניים מאשר אחד. הגר"א (על הרמ"א תרעא ב) הבין שההלכה כטעם של מעלין בקודש ואין מורידין, ע"ש. לפי זה יש מקום לומר שעדיף להדליק שניים. וכך כתב הגרא"מ שך (אבי עזרי חנוכה ד ה): "ודע דמי שעומד בליל ג' ואין לו אלא ב' נרות, מכל מקום צריך להדליק ב' הנרות, ולא אמרינן שלא נשלם ההידור אלא בשלשה, ולכן ידליק רק נר אחד, שזה אינו, שבודאי שיש הידור כשידליק ב' הנרות, שאף אם אינו יכול לעשות ההידור בכולו, לא אמרינן שלא יעשה כלל, דלא גרע יום שלישי מיום שני, וזה פשוט וברור. ואינו צריך לפנים. ותמיהני על מ"ש בספר בית הלוי בהלכות חנוכה לדבר פשוט, שלא ידליק אלא נר אחד, ולא ידעתי על מה ראה ככה לחדש כן, ופשוט שאינו כן". אך רוב הפוסקים לא כתבו כאבי עזרי, אלא כבית הלוי שהובא באבי עזרי. וביארו שבכל מקרה אין להדליק שני נרות ביום השלישי משום שהוא לא מקיים את ההידור כתיקונו. כך כתב הכתב סופר (או"ח קלה). וז"ל: "מי שאין לו כ"כ שמן כדי להיות מוסיף והולך כ"כ נרות כמנין הראויה בלילה זו אם יוסיף כפי השמן שיש לו, או לא ידליק רק נר א' שהוא עיקר וחיוב מצוה כיון שאינו להיות מן מהדרים מה"מ בכולו, לפע"ד פשוט דמוטב שלא ידליק רק נר א' דע"י שמוסיף ואינו מוסיף כמנין הראוי' לאותה לילה כל המוסיף בזה גורע המנין וממעט בנס של לילה זו, וכשאינו מדליק רק נר א' אינו בבל תגרע כי נר א' אינו לזכרון רק לגוף הנס ולא למספר הימים כנ"ל פשוט". וכן כתב המ"ב (תרעא ה) על פי החיי אדם והכתב סופר. וכן כתב ערוך השולחן (תרעא י). וכן כתב מרן הראי"ה קוק זצ"ל במשפט כהן (סי' צה), וז"ל: "ובטעמא דמעלין בקודש ואין מורידין, בנר חנוכה, נ"ל ברור שאין זה ענין לחייב בכל הפרטים העלאה ולאסור הורדה, גם במקום שנזדמן לו שהי' לילה אחד בהידור ואח"כ לא אפשר לו, אלא דעל עיקר התקנה קאי, דתקנו להוסיף ולא לגרוע, משום מעלין בקודש. אבל מ"מ הסדר של העלי' צריך להיות כתיקון חכמים, ואנחנו לא מצאנו שתקנו חכמים כ"א או שיקיים המצוה בלא הידור, ויהי' נר לכל לילה, או שיוסיף ע"פ המנין של הימים להעלות בקודש, אבל אם אין לו כפי מספר הימים ודאי צריך לקיים המצוה כהלכתה בלא הידור, ולא יבדה לעצמו צורה של מצוה במנין של נרות, שאינו לפי התקנה של ההידור דמוסיף והולך, ואם נזדמן לו שלילה אחד הי' יכול לקיים ההידור, ואח"כ אינו יכול, אנוס הוא ורחמנא פטריה, ולא יצויר בשביל כך שידליק כמנין הנרות של לילה אחר, דהא לא הוי לא בתכונה של עיקר המצוה ולא בתכונה של הידורה הקבוע ע"פ חז"ל. והוי כסוגיא דגיטין ט"ו ב' או כולו בקיום הגט או כולו בתקנ"ח, והדוגמאות המובאות לזה שם בהאיבעיות, וה"נ י"ל או כולו בדין עיקר המצוה או כולה בהידורה, ואם ידליק בלילה ג' שני נרות הוי חציה בעיקר המצוה וחצי' בהידור, ולא מצאנו דפשיט לן ענין כזה, ע"כ ודאי אין לחדש צורה כזו במצוה". עכ"ל. אם כן מבואר בדברי המשפט כהן שאם יש לו רק שני נרות ביום השלישי ידליק אחד, ולא ידליק שנים משום שיש לעשות כפי שתיקנו חז"ל, ואין לבדות צורה של מצוה. וראה בחזון עובדיה (חנוכה עמ' לא) שכתב בצורה נחרצת שלא כדברי הגרא"מ שך אלא כמרן הגראי"ה קוק וכמשנה ברורה ע"ש. וכן כתב הגרי"ש אלישיב (הערות שבת כא:). ועיין במנחת אשר חנוכה (סי' ה אות ה) מה שכתב בזה.