שלום כידוע מותר להתפלל מניין מוקדם בקבלת שבת, כלומר מנחה לפני פלג, ואז קבלת שבת וערבית לפני צאת הכוכבים. איך זה מסתדר עם זה שאשכנזים לא נוהגים להתפלל ערבית לפני צאת הכוכבים ? אם אפשר להוסיף מקורות. תודה וישר כוח !

שלום וברכה, בשאר השבוע לכתחילה מתפללים ערבית רק בצאת הכוכבים (שו"ע רלה א). בשבת ניתן להקדים ולהתפלל מוקדם (שו"ע רסז א). הטעם הוא שיש עניין לקבל שבת מוקדם (מ"ב ס"ק ב). הרחבה: לגבי שיש שנהגו בכל השבוע להתפלל ערבית לפני צאת הכוכבים ראה ילקוט יוסף (רלה א). לגבי מה שנהגו בכמה מקומות לעשות קבלת שבת מוקדמת בימות הקיץ, היו גדולי ישראל שהסתייגו מכך בגלל חששות הלכתיות שונות (קובץ תשובות לגרי"ש אלישיב ח"א כג), או מטעמי אווירת השבת שלא נכון שחלק קיבלו שבת וחלק לא וכו (הגרש"ז כמובא בהליכות שלמה תפילה יד הע' 10, וביצחק יקרא רסג ד), או מטעם שאין לנסות להשוות את זמני השבת לזמני יום חול ולאכול בשעה הקבועה ביום חול, אלא אדרבא בשבת הכל אמור להיות שונה, המלבוש, הדיבור וכו (הגרי"ד סולוביצ'יק כמובא בספר 'מפניני הרב' עמ' סג). מאידך אחרים מגדולי ישראל סברו שאפשר לקבל שבת מוקדם (הגר"ש וואזנר והגר"נ קרליץ מובא בדרשו רסז הע' 6). למעשה ניתן לקבל שבת מוקדם ולסעוד מוקדם אם השעה מאוחרת לילדים וכדומה (כמשמעות השולחן ערוך והמשנה ברורה הנ"ל, וגם הפוסקים המסתייגים מכך לא אוסרים). אלא שיש להקפיד להתפלל מנחה לפני פלג המנחה (מ"ב ס"ק ג). וכן לכתחילה נכון לאכול כזית בלילה כדי לצאת ידי חובת סעודת שבת לשיטה שצריך לאכול סעודת שבת דווקא בלילה (מ"ב ס"ק ה) וכן יש להתחיל לאכול סעודת שבת יותר מחצי שעה לפני צאת הכוכבים, אך הנוהג להקל ולהתחיל סעודת שבת אף שאין עדיין חצי שעה עד צאת הכוכבים אין למחות בידו שיש לו על מי לסמוך (מ"ב ס"ק ו). יש לקרוא קריאת שמע בלילה כדי לצאת ידי חובת קריאת שמע (מ"ב ס"ק ו). האשה יכולה להקל ולעשות מלאכה גם אחרי שהבעל קיבל שבת ויצא לבית כנסת, וקבלת השבת של בעלה לא מחייב אותה (הגר"א נבנצל ביצחק יקרא שם, ראה גם שמירת שבת כהלכתה פרק מג סע' יח, ופרק מו הע' סח. ובחזון עובדיה ח"א עמ' רפח, הביא מקילים ומחמירים וסיים: "ולפע"ד כיון דהוי מילתא דרבנן, יש לסמוך על הפוסקים הנ"ל שפסקו שאין האשה נגררת אחר קבלת השבת של הבעל".). [ראיתי בנפש דוד לאדר"ת (אות יב) שכב את מנהגו בעניין זה: "בערב שבת, שמקדימין להתפלל ערבית עם הציבור, מפני קבלת שבת מבעוד יום, אני מתפלל ערבית עם הציבור, ורק קריאת שמע וברכותיה אני אומר אחר כן (עי' ראש ריש ברכות)"]. נחלקו הפוסקים לגבי חישוב מאה ברכות בתוספת שבת. יש אומרים שברכות הנאמרות בתוספת שבת (בין תפילת ערבית שמתפללים לפני הלילה בכניסת שבת, ובין ברכת מזון של סעודה שלישית) נחשבות במניין של יום שבת לעניין מאה ברכות (יביע אומר י ז, שבט הלוי ה כג). ויש אומרים שברכות אלו אינן שייכות לשבת (הליכות שלמה שם, תשובות והנהגות ד ס).