שלום לכבוד הרב, הייתי רוצה לדעת אם אשה שלא הולכת להקביל פני רב עוברת על איסור, כי אני אישית הייתי מעדיפה שלא ללכת להקביל פני רב בגלל האי נעימות שיש לי מהדבר והאם יש איזה מספר פעמים מינימלי שהיא חייבת ללכת כל החיים? מקרה לדוגמא, יש לי קרוב משפחה שהוא אחד מרבותיי ויש לי תחושה של מבוכה מהיוזמה הלא צפויה שאסע אליו רחוק גם אולי הוא לא מארגן שיעור שמייעד למי שרוצה להקביל את פניו... זה דוגמא אחת אבל יש עוד סיבות. שאלה נוספת, אם אשה לא יוצאת הרבה מהבית כי אין לה עניין מתוך הרגל של צניעות ומרגישה מבוכה מתוך סיבות של צניעות והרגל, לדוגמא גם יתכן שלא שואלת את הרב שאלות בע"פ אלא מפנה לבעלה שישאל במקומה אז לא נוהגת לפנות לרב, היום שאפשר להאזין לשיעורים אנטרנטיים, אז מתווספת עוד סיבה שבה אישה צנועה לא נוהגת ללכת לשמוע שיעורי תורה ברגל... הייתי רוצה לדעת איך להתייחס לנושא הזה של הקבלת פני רב במצב שכזה? שאלה נוספת באותו עניין, גם אם אותו רב לא יודע מי בא להקביל את פניו זה משנה לגבי נשים שבאות? כמו אם נמצאות בעזרת נשים ולא רואים כמה באו? או שיש עניין שהרב יראה כל אחת שבאה? תודה וחג שמח

אין לאישה זו שום חובה [!] להקביל את פני אותו רב ברגל. שוב, למען הסר ספק: שום חובה, ואדרבה נאה ויאה לה הקפדתה על צניעותה; ירבו כמותה.