שלום לכבוד הרב, אשמח לדעת האם צריך להודיע לגרים בקבלתם לגרות גם מצוות דרבנן או רק מצוות דאורייתא בגדר מקצת מצוות קלות וחמורות. אשמח לדעת מה המקור. אשמח לדעת אם יש חילוק בין הודעת המצוות הראשונה להודעה השנייה. לכאורה "עכו"ם שבא לקבל דברי תורה חוץ מדבר אחד אין מקבלים אותם ר יוסי בן יהודא אומר אפילו דקדוק אחד מדברי סופרים" מדבר רק על קבלת מצוות ולא על הודעתן, ויכול להיות שלא מודיעים, אלא אם אומר מעצמו שמקבל הכל חוץ מדקדוק אחד לא יאשרו, אך אין חיוב להודיעו.

שלום וברכה! לא מצאתי מי שכתב שצריך להודיע לגר גם מצוות דרבנן בין המצוות שמפרטים לו. כפי שכתבת, קבלת המצוות אכן צריכה להיות קבלה שלמה, שהמתגייר מקבל עליו גם את מצוות התורה וגם את תקנות חכמים. אבל לגבי הודעת המצוות, שבה מפרטים למתגייר חלק מן המצוות כדוגמא לחיובים שחלים על עם ישראל, לא מופיע שצריך להזכיר בין הדוגמאות הללו גם מצוות דרבנן. רוב המפרשים והפוסקים אינם מסבירים אילו מצוות מודיעים לגר, אלא כותבים סתם "מצוות קלות ומצוות חמורות", ומסתימת לשונם עולה בפשטות שאין הקפדה לכלול בין המצוות שמודיעים לו גם מצוות דרבנן. מצאתי מקור אחד בראשונים (ספר האסופות סימן שפ"ט, מובא בקובץ שיטות קמאי ליבמות מ"ז א) שמפרט אילו מצוות קלות וחמורות מודיעים לגר: "ומודיעין לו מצוות חמורות וקלות. חמורות מאי ניהו – אומר לו הוי יודע שעד עתה לא באתה למדה זו, אכלת חלב לא היית ענוש עליו כרת, חללת שבת לא היית חייב סקילה, ומעתה אתה חייב כרת על אכילת חלב, וסקילה על חלול שבת, אלו חמורות. מצוות קלות – עון לקט שכחה פאה ומעשר עני". המקור לדברים אלו של ספר האסופות הוא על פי המשך הברייתא שם ביבמות מ"ז א, בעוד שראשונים אחרים פירשו את ההמשך כעומד בפני עצמו ולא כפירוט של "מצוות קלות וחמורות". אבל בכל אופן, כל המצוות שהוא מזכיר הן מצוות דאורייתא.