היי, ההורים שלי חברים טובים בדרך כלל , הם הורים מדהימים ואני לא הייתי מודעת לחשיבות של כיבוד הורים. אני משתפרת ומשתדלת בזה מאוד היום. ותמיד מנסה עוד. אני בת 23 וגרה איתם ביפו. יש ביניהם לפעמים ריבים ואמא שלי היקרה, שאני מאוד אוהבת, תמיד משתפת אותי בלי שום מעצורים!! מכניסה אותי ביניהם כאילו אני חברה שלה! היא לא עוצרת לרגע לחשוב מה זה גורם לי להרגיש? אני פשוט מתחננת שתפסיק לשתף אותי וזה לא עוזר. היא מדברת עליו בצורה ממש לא יפה. זה פוגע בי, ואחר כך היא תמיד מתנצלת. אני משתדלת כל כך לדייק במצוות כיבוד הורים ואני באמת באמת לא יודעת מה לעשות! משתדלת לא לכעוס! אבל אחרת היא לא מפסיקה. האם אני צריכה לשמוע את הרגשות שלה? האם לשתוק ואחר כך להתמודד ולנקות את זה לבד? אני לא רוצה לשמוע דברים כאלו על אבא שלי ולשמוע את זה מאמא שלי זה שורט ומתיש!! כל האחים שלי ואני לא בזוגיות ואני לא יודעת אם זה קשור. באמת באמת תעזור לי מה לעשות? מה לעשות כשזה קורה ומה לעשות כדי שהיא תפסיק??

שלום. א. ההרגשה שלך היא אמיתי ובריאה! את צודקת לגמרי! היחס הנכון הוא, שההורים הם מעל לילדים, לא מתוך גאוה אלא כמבנה נכון של משפחה. ב. את בחורה בוגרת. בקשי מאמא לפנות זמן, שבו ושוחחו שתיכן, ותאמרי לאמא, שזה מזיק לך, ומזיק לבית, השיתוף שהיא משתפת. ג. אמא זקוקה לאוזן שומעת. תציעי לה עם מי לדבר כאשר יש לה ביקורת על אבא. אולי עם חברה טובה, או אחות. זה יתן לה אפשרות להפסיק לשתף אותך. ד. בזכות זה, תזכי, את והאחים, להקים בתים טובים.!