האם כמו בשלושת השבועות, גם ב י אב יש עניין לדחות דברים שזקוקים לסייעתא דשמיא מיוחדת?

שלום וברכה, כתב השולחן ערוך (תקנא א) שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, ויהודי שיש לו דין עם גוי, ישתמט ממנו, משום רוע המזל בחודש זה. גם בעשרה באב כדאי ליזהר מזה אם אפשר. לא ציינת באיזה נושא מדובר שצריך סייעתא דשמיא. מוזכר בהלכה לנסות לדחות דין עם גוי, כאמור. וכן מוזכר שיש מנהג לדחות ניתוחים מתוכננים אם אפשר (פסקי תשובות תקנא א בשם שערי הלכה ומנהג-ליובאויטש). אך לא כל דבר צריך לדחות. יש ליהודים סייעתא דשמיא גם בימים אלו. שנזכה לגאולה השלימה בקרוב! הרחבה: נחלקו הדעות עד מתי צריך ליזהר לא לעשות דין עם הגוי משום המזל: יש אומרים עד אחר תשעה באב (קרבן נתנאל תענית פ"ד סי' לב אות ה, ערוך השולחן תקנא יא). יש אומרים עד אחרי עשרה באב (בן איש חי דברים א). יש אומרים עד אחרי שבת נחמו (פסקי תשובות תקנא הע' 15 בשם כמה ספרים). יש אומרים עד אחרי ט"ו באב (יפה ללב המובא בכף החיים ס"ק ג, ועי' חתם סופר על השו"ע שם). יש אומרים עד ראש חודש אלול (מגן אברהם תקנא ב). וכתב המשנה ברורה (ס"ק ב): "עד ראש חודש אלול ועל כל פנים עד אחר ט' באב". ובחזון עובדיה (עמ' קסו) כתב: "וטוב להחמיר היכא דאפשר להשתמט גם ביום העשירי שבו נשרף רוב ההיכל".