רציתי לשאול את הרב לגבי יחס לתלמידי חכמים שלפי דעתי הם יודעי תורה וחיים חיים מנוגדים לתורה, למשל (איני יכול שלא להשתמש בשמות אבל אנסה למרות שהדוגמאות הם ברורות מאוד) מצב שרבנים אישרו הסכמים (למשל אוסלו) ישבו בממשלה וכשראו את התוצאות למעשיהם לא ביקשו סליחה או ניסו אילו לפעול נגד החלטותיהם בעבר, וכיום לא פעלו מי יודע מה נגד הפינוי (כמו רוב רובם של הרבנים) ואפילו עכשיו "שוקלים" על להיכנס קואליציה עם שרון, והרי הפינוי היה מנוגד לתורה, איך אדם יכול לקרוא לעצמו רב כשהוא לא עושה משהו שהתורה אומרת לעשות?! איך יכול להיות שהגענו למצב שיש שמועות על רבנים שהיכו, איך רב יכול להתחבק עם חייל שפינה אותו שכשהחייל המפנה הוא בגדר של אונס, והנאנס מחבקו?! היו לי המון וויכוחים עם חברים ורמי"ם אם אני צריך לכבד אדם כזה משום שהוא יודע תורה או לא, (ישנה נפקא מינא מכאן האם אני צריך לכבד איש אמונה נוצרי רק בגלל שהוא יודע יותר ממני תורה?!).

שלום רב: אני לא יודע בדיוק למה אתה רומז. ברור שתלמיד חכם שלא הולך לפי דרך התורה אין מצווה לכבדו והרי הוא מחלל ה' יותר ממי שלא למד תורה. אלישע בן אבויה ששנה ופירש הוחרם והוצא מכלל ישראל. רק רבי מאיר ביכולותיו האדירות המשיך להיות קשור אליו וניסה להחזירו בתשובה. אולם זו דרכו המיוחדת של רבי מאיר שלא יכלו חבירו לעמוד על דעתו. אולם עד שאנו קובעים שתלמיד חכם נוהג כנגד התורה זה צריך הכרעה על ידי גדולי ישראל. לא בכל דבר שיש מחלוקת ואפילו כשרוב גדולי ישראל אומרים דבר אחד אין זה אומר שהמיעוט נהפך להיות כזקן ממרא. כיום אין לנו גדר של זקן ממרא. גם בנוגע להסכם אוסלו וכן בנוגע להחרבת הישובים בעזה היו תלמידי חכמים שסברו שאין בכך איסור תורה. גם את תלמידי החכמים האלו מצווה לכבדם. בוודאי שתלמידי חכמים שחיבקו את חיילי צה"ל אין להוציא אותם מכלל ישראל ומצווה לכבדם. אתה באופן אישי ודאי יכול להלחם בעד עמדת הרבנים האחרים שהרי הם הרבנים המקובלים עליך והם מבחינתך מורי ההוראה. אולם לא בגלל מחלוקת בין תלמידי חכמים נבטל את כבוד תלמידי החכמים. הגזמת בהשווה שבין נוצרי קתולי לבין רבני ישראל. במקרה שרב אומר שלמרות שהוא נגד הפינוי הוא מזלזל בכך והוא פועל כנגד התורה כאן אין מקום לכבוד. יש לנו להיזהר בגחלתן של תלמידי חכמים.