שלום רב, אני לומד בישיבה תיכונית. האם מותר לעשות ריצה וכן ליסוע\ללכת לבריכה\ים וכדומה - במכנסיים קצרים?

שלום וברכה, מותר. מקורות והרחבה: עי' פסקי תשובות (סי' ב הע' 3) שכתב על פי כמה פוסקים: "לענין גילוי הזרועות עד הכתפיים והרגליים (שלא בשעת לימוד תורה אלא בעת מנוחה או שינה וכדו'), דאפשר שמחמת סבל הזיעה והחום המעיק הוא בכלל 'מקום הכרח' שהתיר המשנ"ב". כנ"ל יש לומר בריצה. זה סוג של הכרח ולכן אין צורך להדר וללבוש מכנסיים ארוכים בזמן כושר. בהליכה ברחוב לים או לבריכה יש מקום להדר וללבוש מכנסיים עד שמגיעים לבריכה או ים. נראה שיש מקום לתלמידי חכמים להדר ולא לעשות ריצות ברשות הרבים עם מכנסיים קצרים. כך כתב הרמב"ם (דעות ה א): "כשם שהחכם ניכר בחכמתו ובדעותיו והוא מובדל בהם משאר העם, כך צריך שיהיה ניכר במעשיו...ובמלבושו". ובהלכה ו כתב: "צניעות גדולה נוהגים תלמידי חכמים בעצמן, לא יתבזו ולא יתגלו ראשן ולא גופן". ובפסקי תשובות (סימן ב הערה 6) הביא כמה מקורות בעניין החשיבות של צניעות הלבוש: "ובשו"ת תורה לשמה (להבן איש חי) סי שס"ט "מדה טובה היא שלא לפשוט מעליו הגלימה העליונה אפילו בשבתו בביתו וכו' והיא ממדת הצניעות והכי איתא בגמ' (מנחות מ"ג א) רב יהודה אינש צניעא הוי ולא שרי ליה גלימא כולי יומא". ובס' אור התורה (למהר"ש תאומים ב"א דהפמ"ג) פ' צו בגדיו של אדם המה לפי מדותיו ובגד עליון מרומז על היראה. ובפלא יועץ (ערך אכילה) מביא העובדא הידועה מרבי ישראל נגארה זי"ע שנתגלו זרועותיו מפני החום בשעה שהיה משורר על שלחנו והזהירו האר"י ז"ל אשר המלאכים מסתלקים ממנו, ובשלחן הטהור (לבעל שומרי אמונים) מאמר הצניעות פרק ד' "נהגו הרבה יריאים שלא גילו אפילו פרסות רגליהם, ותחת לכיסוי היו לובשים הפוזמקאות, וכן ראוי לעשות לכל מי שירצה להתנהג בקדושה ובצניעות, ובגמ' ברכות (סב א) משמע שהנזהר בצניעות גופו אפילו יש עליו דין קשה חסים עליו ומבטלים ממנו והמזיקים מסתלקים ממנו" ".