שבוע טוב הרב, ומועדים לשמחה! ב"ה אני לומד בישיבה תיכונית תורנית מהמובילות בציבור הדתי. ב"ה זכיתי בשכבה איכותית ועובדת ה באהבה וברצון. בשכבה שלנו יש בעיה עם קימה לתפילות שחרית, רוב גדול מהשכבה לא קם לתפילות ביום יום, העניין הוא שבדיונים שעשינו בשכבה ובדיבורים בינינו היתה הסכמה "כלל שכבתית" שהחבר'ה רוצים לקום באמת, ופשוט לא מצליחים, לא מצליחים לישון מוקדם, לא מצליחים לקום בזמן, פשוט לא קמים למרות הרצון. ניסינו הרבה שיטות לעזור ולגרום לחברה לקום ואנחנו לא יודעים מה עוד לעשות, אנחנו צריכים רעיונות פרקטיים וגם רעיוניים שיוכלו לעזור לנו לעבוד את ה בעניין הזה של התפילות. ואולי גם גם כיוון אחר נכון, שזה בכלל לא עניין שכבתי אלא עבודת ה' אישית של כל אחד ובכלל אסור לנו להתערב בזה.. נשמח לשמוע את דעת הרב ואם יש לרב רעיונות פרקטיים... תודה רבה!

שלום וברכה, אשריכם שזכיתם לשכבה איכותית המבקשת להתעלות בעבודת ה' מתוך רצון פנימי. האתגר שאתם מתארים – הפער בין הרצון לקום לבין היכולת המעשית – הוא אתגר מוכר מאוד בעולם הישיבות, ורבים מתמודדים איתו. אחלק את התשובה לשני רבדים: הרובד הרעיוני והרובד הפרקטי. הרובד הרעיוני: המבט על הקימה הדרך שבה אדם קם בבוקר מעידה על מצבו הנפשי והכלל. אדם שיש לו יעוד ואתגר ששווה לקום עבורם, ימצא בעצמו את הכוח לקום בזריזות ובשמחה .הקימה היא לא רק פעולה טכנית אלא ביטוי של גבורה לעבודת בוראו. שאלתם האם זו עבודה אישית או מחזורית. אנו יודעים שלתחושת היחד יש כוח עצום לחזק את הפרט במקום שבו הוא מתקשה לבדו. התפילה המשותפת בישיבה יוצרת אווירה של התעלות שונה מזו של תפילת יחיד . עם זאת, בסופו של דבר האחריות היא על האדם עצמו להילחם ביצרו ולהיות גיבור. חשוב להכיר בכך שקשה מאוד לקום בבוקר, והתורה דורשת מאיתנו להתגבר דווקא בגלל הקושי הזה. הגדלת המודעות לכך, שמדובר בבחירה חופשית ובניסיון שהקב"ה נתן לנו כוח לעמוד בו, יכולה להגדיל את תחושת האחריות. הרובד הפרקטי: עצות ושיטות העצה הבסיסית ביותר היא לישון מוקדם. בגילאי הישיבה, בחורים זקוקים ל-8 עד 10 שעות שינה. בישיבת ראדין, החפץ חיים היה מכבה את האורות בשעה -22:00 כדי להבטיח שהתלמידים יוכלו לקום לתפילה. מומלץ לישון באופן כזה שאור הבוקר יסייע לגוף להתעורר בצורה טבעית. הניחו את השעון המעורר במרחק שמחייב אתכם לקום פיזית מהמיטה כדי לכבותו. עצה מהרב בן ציון אבא שאול: מיד כשמתעוררים, הניחו את הרגליים על הרצפה. גם אם הגוף עדיין שוכב, קשה יותר להירדם כך שוב. ארגנו תורנות של בחור שיהיה המעורר. תפקיד זה מחייב אותו אישית לקום לפני כולם ומדרבן את השאר. קבעו חברותא לפני התפילה בנושא שמעניין אתכם (במה שליבו חפץ) או עם אדם שאתם חשים כלפיו יראת כבוד (כמו ר"מ או בחור מבוגר יותר). אי-הנעימות מהאיחור לחברותא תשמש כגורם מחייב. אפשר ליצור תחרות חיובית בין חדרי הפנימייה או חברי החדר, שבה עוזרים זה לזה לקום ומעניקים פרסים קטנים למתמידים. אברך אתכם שתעמדו בע"ה בהצלחה ביעד הלא פשוט הזה, ומתןך הרצון והמאמץ הקב"ה יסייע בעדכם. ברכה והצלחה וכל טוב