האם עדיף לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום, עם האונקלוס או עם פירוש רש"י?

שלום וברכה, ראוי לכתחילה לנהוג כפי שכתב השולחן ערוך (רפה ב) שאדם ירא שמים יקרא גם אונקלוס וגם רש"י. אולם, כאשר אתה רוצה לקרוא רק אחד מהם, או רש"י או את אונקלוס, עדיף לקרוא עם פירוש רש"י (כך כתב הים של שלמה קידושין פ"ב סי' יד, שולחן ערוך הרב רפה ב, משמעות הביאור הלכה שם ד"ה תרגום, מכתבי החפץ חיים יח עמ' מח). נכון שיש קצת קושי לקרוא פירוש רש"י, כי זה לוקח יותר זמן מקריאת האונקלוס, אך כדאי בכל זאת להשקיע את הזמן בלימוד זה. ובכל זאת אם אתה לא מספיק לקרוא את כל הפרשה עם פירוש רש"י (בפרט שלפעמים יש עלייה עם הרבה רש"י), אתה יכול לקרוא את העלייה הארוכה עם פירוש אונקלוס, ואת שאר הפרשה עם פירוש רש"י. כלומר, אין מניעה לקרוא חלק מהפרשה עם רש"י וחלק מהפרשה עם אונקלוס (שו"ת מנחת אשר ח"א סי' יג). הרחבה: יש מעלה באונקלוס שעיקר התקנה היה לקרוא את תרגום אונקלוס. ועוד שפירושו ניתן בסיני. ועוד שאונקלוס מפרש כל מילה מה שאין כן רש"י (עי' ביאור הלכה שם). וכתב הברכי יוסף (רפה ב, מובא בשערי תשובה רפה ג) שלפי חכמי האמת עדיף לקרוא אונקלוס. אולם לדעת המהרש"ל (שם) ושו"ע הרב (שם) פירוש רש"י עדיף מתרגום אונקלוס. וכך נראה מהביאור הלכה (שם). דעת החפץ חיים יותר מפורשת במכתב שכתב (מכתבי החפץ חיים יח), וז"ל: "בימינו אלה אין אנו יוצאים ידי חובה בתרגום, לפי שאין המוני אחב"י מבינים אותו, וצריכים אנו לביאור נכבד שיפרש היטב התוה"ק, וביאור כזה הוא פירש"י, והוא אצלינו מדינא במקום התרגום שמלפנים". עכ"ל. אציין שנראה פשוט שאין כוונת החפץ חיים שמי שלא מבין היטב את האונקלוס לא יוצא ידי חובה בקריאת אונקלוס, שאם כן היה צריך לכתוב כן במשנה ברורה. ועוד שלא מצינו בשום פוסק שיאמר כן. אלא כוונת החפץ חיים היא שמי שלא מבין את האונקלוס לא יצא ידי עיקר עניינו של המצווה. ביאור הדבר, שעיקר הטעם של קריאת שניים מקרא ואחד תרגום הוא כדי שאדם יהיה בקי בתורה, כמבואר בלבוש (רפה א). [אם כי יש טעמים נוספים, עי' בשו"ת מנחת אשר (ח"א סי' יב)]. על ידי פירוש רש"י הקורא מבין היטב את מה שקורא, ומתקיים עניין התקנה. מסתבר שחשוב יותר לצאת ידי עיקר התקנה וטעמה, אף שאינו מקיים בהידור את פרטי הדין, מאשר לקיים את ההלכה בצורה מדוקדקת אך מפסיד את עיקר העניין. נוסיף כמה דברים בעניין מעלת לימוד פירוש רש"י. כתב בשיחות הר"ן בשם רבי נחמן מברסלב: "ענה ואמר רבנו ז"ל: זה אינך יודע – שרש"י ז"ל הוא כמו אחיה של התורה הקדושה, כי כל תינוקות של בית־רבן וכל ישראל כולם לומדים את התורה שבכתב ושבעל־פה עם פירוש רש"י, ומזה מובן עצם גדולת רש"י ז"ל". עכ"ל. בספר אמרי פנחס (עניני לימוד אות י') מובא שלימוד פירוש רש"י הוא סגולה לינצל ממחשבות רעות ומחשבות עבודה זרה. ומובא בשם רבי שלום מבעלז שמי שלומד וגומר בכל שבוע פרש"י, מובטח לו שיהיה בעולם האמת בישיבתו של רש"י (מובא בפסקי תשובות הערות סימן רפה הע' 49). הערת הג"ר שלמה הירש: מדברי הט"ז והמשנה ברורה שכתבו שפסוק שאין עליו רש"י יקרא מקרא שלש פעמים ולא כתבו שיקרא תרגום נראה קצת שאין לקרא חלק רש"י וחלק תרגום.