שלום רב. א. מדוע את הקדיש אומרים אחר קריאת הספר השני ולא אחר השלישי? ב. מדוע מכניסים לארון ראשונה את הספר שיצא ממנו אחרון? ובאם הסיבה היא בכדי שלא ישאר זמן רב מחוץ לארון, והרי הספר הראשון שהוצא שוהה יותר זמן ממנו בחוץ? נ. מדוע כשבאים לגלול את הספר הראשון מניחים לפני כן על הבמה את הספר השני וכנל בגלילת הספר השני?

לשואל שלום, א. לפי מנהג האשכנזים, הקדיש נאמר אחרי הספר השני (כשמוציאים שלושה), כי מטרתו להפריד בין חובת הקריאה של היום (שבעה עולים בשבת) לבין המפטיר (שהוא כעין הוספה ואינו מן המניין). במקרה של שלושה ספרים (כמו בשבת ראש חודש חנוכה): בספר הראשון קוראים את פרשת השבוע (6 עליות). בספר השני קוראים את קריאת ראש חודש (העליה השביעית). בשלב זה הסתיימה חובת היום (שבעה עולים), ולכן אומרים כאן חצי קדיש. ובספר השלישי קוראים את המפטיר (עניין חנוכה). (ראה משנה ברורה סימן קמז, סקכ"ז; סימן תרסח, סקי"א; סימן תרסט, סק"ג; סימן תרפד, סק"ט). ב. הסיבה לכך שמכניסים לארון ראשון את הספר שיצא אחרון, היא משום: "אין מעבירין על המצוות". כיוון שהספר האחרון (המפטיר) הוא זה שסיימו לגלול אותו, אם נניח אותו בצד כדי לקחת את הספר הראשון ולהכניסו לפניו, אנו "מדלגים" על המצוה המזומנת לידנו לטובת מצוה רחוקה יותר. ג. הטעם שמניחים את הספר השני לפני גלילת הראשון, הוא כדי "שלא יסיחו דעתן מן המצוות" (ראה שולחן ערוך או"ח סימן קמז סעיף ח). בברכה נאמנה