שלום וברכה כבוד הרב היום אני ברוך ה בכיתה יא בבית ספר דתי אבל לפני זה הייתי בבית ספר חילוני כשהייתי בכיתה ט ובתחילת כיתה י עזרתי לספרניות לחלק ספרים לילדים וכל ילד בכיתה י קיבל 2 ספרים באחד מהם היתה תמונה לא צנועה על הכריכה וגם בתוכו וילדים השתמשו בו במהלך השנה ובשני יש תמונות לא צנועות רק בתוכו והילדים לא השתמשו בו, רק באמצע כיתה י גילית על התמונות הלא צנועות האם יש משהו שאני יכול חעשות כדי לתקן את מה שעשיתי לשאר הילדים? אגב הייתי דתי באותו הזמן ואני יכול לחזור לספרייה.

בס"ד שלום לך יקירי. שמחתי מאוד לקבל את מכתבך, ותודה שכתבת לי, וברצוני לבקש את סליחתך על העיכוב שלי בכתיבת התשובה. אשרייך! זה דבר עצום ומרגש לראות בחור בגילך, שנמצא בתהליך של התעלות רוחנית, ושומר על רגישות כזו גבוהה לקדושה ולטהרה. העובדה שהלב שלך כואב על משהו שקרה בעבר – מראה שהנשמה שלך טהורה ורוצה בטוב. זהו סימן מובהק ליראת שמיים אמיתית. לגבי שאלתך, בוא נעשה סדר בדברים בצורה רגועה ומחושבת על פי דרכה של תורה: 1. המעמד ההלכתי: "שוגג" ו"אונס" חשוב מאוד שתדע: לא עשית שום דבר במזיד. כתבת במפורש שגילית על התמונות רק באמצע כיתה י', ושחילקת את הספרים מתוך רצון טוב לעזור לספרניות. חוסר ידיעה: כיוון שלא ידעת שיש שם תמונות לא צנועות, המעמד שלך הוא של "שוגג" (עשית בלי כוונה) ואולי אפילו קרוב ל"אונס" (לא הייתה לך דרך סבירה לדעת, כי בבית ספר חילוני זה הסטנדרט). הקדוש ברוך הוא בוחן כליות ולב: ה' יתברך יודע שלא התכוונת להחטיא אף אחד. אין כאן חלילה גדר של "מחטיא הרבים" במובן החמור והמזיד של המילה. 2. האם לחזור לספרייה הישנה? באופן מעשי, לא מומלץ לנסות לחזור לשם ולעשות פעולות בתוך הספרייה החילונית, מכמה סיבות: גזל ונזק: הספרים הם רכוש בית הספר. אם תעלים אותם, תתלוש דפים או תשחית אותם – אתה עלול להיכנס לבעיה של גזל או היזק לרכוש (גם אם המטרה קדושה, "מצווה הבאה בעבירה" אינה רצויה). חילול השם: אם תיתפס עושה משהו לספרים, יגידו "תראו את הדתיים האלה משחיתים רכוש". הנזק התדמיתי יהיה גדול מהתועלת. חוסר תועלת: סביר להניח שילדים אחרים כבר קראו בהם, או שהספרים כבר לא בשימוש באותה תדירות. 3. התיקון האמיתי: "תיקון המשקל" הרמב"ם ובעלי המוסר מלמדים אותנו שכאשר אדם רוצה לתקן משהו שעשה, הדרך הטובה ביותר היא לעשות "תיקון המשקל" – לעשות מעשה טוב באותו תחום בדיוק, רק לצד של הקדושה. במקום לנסות "להילחם" בחושך של העבר (שכבר נעשה), תוסיף הרבה אור בהווה ובעתיד. הנה כמה הצעות מעשיות שתוכל לעשות: חלוקת חומר קדוש: בדיוק כמו שפעם חילקת (בטעות) ספרים לא צנועים, קח על עצמך לחלק דברי קדושה. זה יכול להיות חלוקת סידורים בבית הכנסת לפני התפילה, חלוקת דפי פרשת שבוע, או עזרה בארגון הספרייה בבית הספר הדתי שלך או בישיבה. תרומת ספר: קנה ספר קודש אחד (כמו "מסילת ישרים", "שמירת הלשון", או ספר הלכה לנוער) ותרום אותו לבית הכנסת או לספריית בית הספר שלך עם הקדשה. בכל פעם שמישהו ילמד בספר הזה – הזכות תעמוד לך ותמחק את הרושם של המעשה ההוא. חיזוק אישי: קבל על עצמך "קבלה קטנה" בנושא שמירת העיניים. העובדה שאתה מתחזק בזה בעצמך היא התיקון הגדול ביותר לנפש שלך. 4. אל תיפול לעצבות היצר הרע אוהב מאוד להשתמש ברגשות אשמה כדי להפיל אותנו לעצבות. הוא אומר לך: "חטאת, החטאת אחרים, אין לך תקנה". אל תקשיב לו! תגיד לקדוש ברוך הוא במילים פשוטות: "ריבונו של עולם, עזרתי לחלק ספרים ולא ידעתי שהם לא צנועים. אני מצטער על כך, ואם הייתי יודע לא הייתי עושה זאת. אני רוצה מעכשיו להרבות בטוב וקדושה". וזהו. ברגע שעשית את זה – העניין סגור ומחול בשמיים. תמשיך הלאה בשמחה. לסיכום, הצעה לצעד הבא: גש לרב בית הספר שלך או לאחראי על הספרייה בבית הספר הדתי, ושאל אותם: "האם יש ספר קודש שחסר לכם בספרייה שאני יכול לתרום, או עזרה בסידור ספרי הקודש שאני יכול לתת?" – זו תהיה התשובה המוחצת והמתוקה ביותר למה שקרה בעבר. עלה והצלח, השם גאה בך! תרגיש חופשי לפנות אלי לכל בקשה ועזרה, ואשמח לעזור. בברכה הרב יצחק גרינבלט.