שלום כבוד הרב. אני מצייר קריקטורות לפרנסתי. דהיינו יושב באיזה קניון ומצייר אנשים. רציתי לדעת אם מותר לי לעסוק בזה בכלל מבחינה הלכתית, מאחר שאני נאלץ לצייר גם נשים ולהתבונן בפניהם, ובלבד שלא יגיע לי הרהור, או שזה פסול לחלוטין ועלי למצוא מקור פרנסה אחר. ההיבט הוא הלכתי בלבד, תודה רבה

שלום וברכה! לא מצאתי התייחסות מפורשת לשאלה זו, אך אנסה לדון בה על פי המקורות: באופן עקרוני ישנו היתר של הסתכלות בדברים שעלולים לפגוע בצניעות, כאשר מטרת ההסתכלות היא טכנית ונועדה לצורך אחר כלשהו ולא למטרת עצם הצפייה וההנאה מן המראה (עיין עבודה זרה כ' ב). עם זאת, כאשר מדובר בהסתכלות ממושכת, קשה להישמר שלא לגלוש להסתכלות בעייתית, ולפיכך קשה יותר להתיר את הדבר. בנוסף לכך, בענייננו ההסתכלות אינה טכנית גרידא, אלא הצייר צריך להתבונן ולהתמקד במראה המיוחד של האשה ובתווי פניה. בדומה לשאלה זו, כמה פוסקים כתבו שאין לגבר לספר נשים, משום שזו התעסקות שאיננה רק טכנית אלא מטרתה היא לייפות את האשה (עיין למשל נטעי גבריאל, ייחוד, נ"א, י; וגילח הכהן, חלק חמישי, ה', טז). כאן אמנם הצייר אינו עוסק בטיפוח היופי של האשה, אבל חלק מן המגמה של הציור היא כמובן גם להביא לידי ביטוי את היופי שלה. כמו כן, מן הסתם חלק מן הנשים שמבקשות שיציירו אותן אינן לבושות בצניעות, ובמצב כזה הבעיה היא חמורה יותר. כך שלענ"ד קשה מאד להתיר את הדבר. מכיוון שהדבר נוגע לפרנסתך, וכאמור לא מצאתי לכך מקור מפורש, לא רציתי לאסור על דעת עצמי. לפיכך התייעצתי בעניין זה עם רבנים נוספים, וגם הם צידדו לאסור.