שלום הרב, ותודה על המענה, א. אציין כי שאלתי שהובאה לפניך מבוססת על בקשתו של אבי שהשנה התחבט בשאלה זו וביקש ממני במקביל לחיפושיו העצמאיים שאברר נושא זה. ב. כשהראתי לאבי את תשובתך הוא הראה שמצא באינטרנט: https://www.prog.co.il/threads/%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A7%D7%A8-%D7%96%D7%94-%D7%97%D7%9E%D7%A5-%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%9D.765088/ ואני מצטט: "ציטוט מרשימת "לא לזרוק" של הרב זריצקי: שיבולת שועל - כחומר גלם אינו חמץ רק במגעו עם מים נהפך לחמץ. הרב ווסטהיים נותן הכשרות של בד"ץ מנצסטר אמר לרב זריצקי על קווקר כי אינו חמץ. גרגיר שיבולת השועל עובר מעיכה במכבש ואין בייצור הקווקר שום תהליך של הרטבה או לחות. כמובן שאסור להשתמש בקווקר בפסח, אבל, קווקר בצורתו הגולמית,אינו חמץ ולכן לא צריך לזרוק אותו, אלא ניתן לשמור לאחר הפסח." ג. נוכח האמור, אולי תוכל לברר בחברת קוואקר את הליך הייצור אצלה, שכן בהיעדר בירור כזה יש מחלוקת עובדתית האם מדובר בחמץ ואולי בשל כך הקוואקר ספק חמץ ומותר למוכרו לגוי?

ב"ה שלום וברכה שיבולת שועל מקולפת עוברת טפול טרמי אידוי וכבישה לחיצה שמשטחת את הגרעין. זו המציאות. לכן מי שלא מוכר חמץ אין לו למכור קוואקר וכן גם אין למכור קמח רגיל שעשוי מחיטה לתותה. ברכה הרב חגי פנחס בר-גיורא