שלום וברכה, כשהייתי בערך בת 9, כשנחשפתי לראשונה לנושא של נדרים ושבועות ביהדות, קיבלתי על עצמי שלא להישבע, לנדור או אפילו להבטיח דברים בכלל. מתוך חוסר הבנה של המשמעות, גם ביטאתי את זה בעצמי בלשון של נדר ושבועה. בתחילה השתדלתי לעמוד בזה, אך עם הזמן לא הצלחתי להקפיד על כך. כיום אני חוששת מהמשמעות של מה שקיבלתי על עצמי אז, ומהעובדה שלא עמדתי בזה. רציתי לשאול: האם התרת נדרים הנאמרת בערב יום כיפור מספיקה במקרה כזה, או שיש צורך לעשות התרת נדרים באופן אחר? תודה רבה.

קבלת נדר מגיל תשע אין משמעות, אם נהגת בזה לאחר בר המצווה זה מחייב. אם נדרת לדוגמא לשמור שבת- אי אפשר לעשות התרה זו מצווה מחייבת. אם זה סתם דבר - לכתחילה תעשי התרת נדרים על ידי תלמיד חכם שיצרף אליו עוד 2. בשעת דחק שאין אפשרות - ניתן לסמוך על התרת נדרים, באמירת 'כל נדרי'.