שלום, בהלכה נאמר לא לתת לילד מגיל חינוך מחוץ לסוכה מזון שחייבים לאכול בסוכה. גיל החינוך לפי חלק מהדעות הוא כבר מאזור גיל 6, אך אפשר לתת לילד להיות בחוץ בלי השגחה רק מאזור גיל 8-9. במקרה שהסוכה אינה צמודה לבית, אלא נמצאת ברחוב או בחצר משותפת, ובאותו רגע המבוגרים לא פנויים ללכת איתו לסוכה (למשל שומרים על אחים קטנים), מאיזה גיל צריך להקפיד על זה?

שלום וברכה, אם אפשר לתת לילדים שהגיעו לגיל חינוך לאכול אורז ובשר וכדומה - ילדים וגם מבוגרים יכולים לאכול מאכלים אלה בבית. ואם הילדים רוצים לאכול ארוחה עם לחם ומזונות בשיעור יותר מכביצה ואין מי שיכול לקחת אותם לסוכה - יש להם דין 'מצטער' הפטור מהסוכה והם יכולים לאכול בבית. מקורות והרחבה: כתב השולחן (תרמ ב): "קטן שאינו צריך לאמו, שהוא כבן חמש, כבן שש, חייב בסוכה מדברי סופרים, כדי לחנכו במצות". וכתב ערוך השולחן (תרמ ב): "והקטן אף שמן התורה פטור מ"מ משום מצות חינוך יש לחנכו לאכול בסוכה מהזמן שא"צ לאמו והיינו כבן ה' כבן ו' כל חד וחד לפום חורפיה והחינוך מוטל על האב ואם אין אב אמו מחנכתו ואם אין לו אב ואם בית דין מחנכין אותו ויש אומרים דאין חינוך אלא על האב בלבד ועמ"ש לעיל סי' שמ"ג ומ"מ להאכילו לכתחלה בידים חוץ לסוכה אינו נכון [שם סק"ג] ולא ידעתי למה אין נזהרין בזה בזמנינו ואולי מפני שבמדינתינו ע"פ הרוב הזמן קר בסוכות וקשה על הקטן לאכול בסוכה". ובהליכות שלמה (פ"ט הע' 149) מובא שבבית הגרש"ז אוירבך זצ"ל לא חינכו את הקטנים בדוקא לישון בסוכה עד הגיעם למצוות, ואמר הגרש"ז כי הקטנים נוטים בנקל להצטנן, ובפרט במקומות קרירים, ויש לחוש שמפני רצונם לישון בסוכה לא יגלו שהצינה קשה להם. אם כן נראה שיש להקל בקטנים יותר מגדולים משום שהם בגדר 'מצטער' יותר בקלות, וגם משום שהם לא חייבים מהתורה אלא מדין חינוך. ועי' מה שכתבתי כאן על סוכה למי שגר בקומה גבוהה: https://www.yeshiva.org.il/ask/135603