למדתי על הציצית תכלת וגם ראיתי את חלופת המכתבים בינך לבין הרב אבינר אבל עדיין נשאר לי כמה שאלות 1.אם באמת זה הזיהוי אז איך רוב גדולי ישראל לא שמים פתיל תכלת למרות שיש מקצת גדולי ישראל ששמים (וגם מי נקרא היום גדול ישראל(איך בכוונתי לזלזל ברב או בגדולי ישראל ששמים )) 2.איך יודעים את תהליך הייצור המדויק כי הרי אנחנו לא יודעים אם חלק מהייצור דורש לשים את את הצבע בחוץ בשמש כמה שעות כדי שיהפוך לכחול?

שלום וברכה, ומחילה על העיכוב הרב בתשובה. 1. אותם תלמידי חכמים שאינם מטילים תכלת עושים זאת מסיבות שונות, כל אחד מנימוקיו. במאמרי המופיע כאן: https://www.yeshiva.org.il/midrash/34264 , פרקים ד'-ה', הבאתי נימוקים שונים שראיתי ושמעתי בעניין זה, ואת הנראה לענ"ד לעומת נימוקים אלה. כמו כן עיין שם בפרק ו' - כפי שהסברתי שם, כפי הנראה אחד הגורמים לכך שרבים נמנעים מהטלת תכלת היא התפישה שהתכלת אינה "נושא בוער", משום שמצוות ציצית מתקיימת גם ללא תכלת. שם בפרק הבאתי את הדעות בעניין זה, וראיות לכך שהתכלת בציצית היא חיוב גמור ולא מצוה מן המובחר בלבד, וממילא כאשר ישנה אפשרות להטיל תכלת יש לעשות כך ולא להסתפק בציצית של לבן בלבד. 2. בתורה ובדברי חז"ל לא נאמר שיש לייצר את התכלת דוקא באופן מסוים. מה שמופיע במקורות הוא שלתכלת יש גוון מסוים (כחול), ושצריך לייצר אותה דוקא מחילזון. מכיוון שלא נאמרה הגבלה על אופן הייצור, הרי שאופן הייצור אינו מעכב. כך גם במצוות אחרות, כמו שופר או ציצית - ישנם פרטים מסוימים שמופיעים בהלכה ועליהם צריך כמובן להקפיד, אבל מה שלא הוזכר בהלכה אינו דין ואינו מעכב. משום כך מייצרים כיום את השופרות ואת הציציות באופנים טכניים שלא היו בעבר, ואין בכך בעיה, כל עוד עומדים באותם גדרים שמופיעים בגמרא ובפוסקים. והוא הדין לגבי ייצור התכלת. כך גם לגבי החשיפה לשמש - לא מופיע דין שחייבים לחשוף את הצבע לשמש, אלא מה שמופיע הוא שצבע התכלת הוא כחול. חשיפה לשמש זו אחת הדרכים שגורמות לצבע של החילזון להפוך לכחול, אבל אם מגיעים לתוצאה זו בדרכים אחרות אין בכך בעיה.