לרב שלום, מה הדין כאשר אדם בונה סוכה שמלכתחילה הוא יודע שיהיה מצטער בה באכילה, בשתיה ובשינה? האם יהיה אפשר להתיר את הסוכה? תודה רבה!

שלום וברכה! בעניין זה יש דיון נרחב בפוסקים. הרמ"א (תר"מ, ד) כותב שמי שבונה סוכה שהוא מצטער בה באחד הדברים (אכילה, שתייה או שינה), אינו יוצא בה כלל, אפילו בדברים שאינו מצטער בהם. אולם הפוסקים הקשו על כך קושיות שונות, וכגון שרבים מן הפוסקים מתארים שבזמנם היה צער לישון בסוכה מסיבות שונות, וכך כותב הרמ"א עצמו (תרל"ט, ב) שרבים מקילים שלא לישון בסוכה, ובכל זאת הכשירו את הסוכה לאכילה ושתיה. יש מן הפוסקים שחלקו על דברי הרמ"א, וסוברים שסוכה כזו היא כשרה, אף שמצטערים בה בחלק מן הדברים. אך יש מן הפוסקים שקיימו את פסק הרמ"א באופן עקרוני, וחילקו באופנים שונים בין המקרים, שישנם מקרים שבהם הסוכה נפסלת וישנם שלא. מן הפוסקים האחרונים, נציין את דברי המשנה ברורה, שמביא את המחלוקת ונוטה להחמיר בכך (עיין משנ"ב תר"מ, כ, ושם בשער הציון כה), ולעומתו הילקוט יוסף שמכשיר סוכה כזו. כאמור, גם לדעה הסוברת באופן עקרוני שסוכה כזו היא פסולה, יש לחלק בין מצבים שונים, ולפיכך בפועל יש לברר בכל מקרה לגופו.