שלום הרב. לצערי עוד לא הגעתי למצב שעשיתי לעצמי רב. הגעתי למסקנה שצריך ללכת עם תכלת אך לא הצלחתי להבין איזו שיטה עדיף. אני אשכנזי ובציצית גדול שלי יש פתיל תכלת לפי שיטת הראב"ד אך רק מכיוון שאבא שלי נוהג כך (רק בטלית של שבת). אין מנהג אבות מכיוון שסבא נוהג ככה משום שאבי נוהג כך ואבי נוהג לפי שיטת ראב"ד משום שדוד שלי נוהג כך. אשמח אם הרב יוכל לעזור לי להבין לפי איזו שיטה עלי לנהוג. תודה רבה.

שלום וברכה! א. לענ"ד בעניין מספר חוטי התכלת אכן יש לנהוג כראב"ד, דהיינו לשים בציצית חוט שלם של תכלת. אך בעניין הקשירה יש לנהוג כשיטות אחרות. לפירוט והרחבה בעניין זה ראה כאן: https://www.yeshiva.org.il/midrash/34264 בפרק ז'. ב. עוד אעיר, שבעניין מסוג זה אין משמעות ל"מנהג אבות". מנהג אבות משמעו מנהג שעובר מדור לדור בקהילה או בעדה, ולא מנהג אישי שנהג אבא שלך או סבא שלך. גם אם אדם מחליט לנהוג בעניין הלכתי כלשהו באופן מסוים, על פי בירורו את הסוגיה או על פי רבו וכדומה, זה לא מחייב את בניו, והם רשאים לברר את הסוגיה בעצמם או ללכת אחרי רבותיהם (כמובן, מבלי לפגוע בכבוד אביהם).