ההורים שלי טסים הרבה לחו"ל וכל שנה יש זמן מסויים שכל המשפחה טסה ביחד (למרות שהשנה כל האחים שלי לא יכולים אז בפועל זה רק אני). השנה ב"ה התחזקתי וניסיתי לברר בסוגייה של יציאה מהארץ. ההורים שלי כמובן לוחצים עליי מאוד שאני אצא וכל הזמן מנופפים (כביכול) בעניין של כיבוד הורים. ההורים שלי בעצם עוזרים לקרובת משפחה שלי באותה החופשה בחו"ל שכן היא מארגנת קבוצות ואינה יכולה להיות בכל המקומות בבת אחת וע"כ הוריי אחראיים על מלון במקום מסויים ו"שכרם" הוא שכל החופשה בחינם. רציתי לשאול מה דעת הרב בעניין? האם קיים פה עניין כיבוד הורים ועוד ה-ספק של אולי מותר לצאת מהארץ עם תאריך חזרה מדוייק ועם הספק של עבודה (אפשר להגדיר את זה כעבודה, זה שהכסף מבוזבז במקום זה כבר סיפור אחר) ואז אפשר אולי לצאת? האם במקרה והנסיעה תגרום לי ביטול תורה הדין ישתנה? ההורים שלי ממש מנסים לשכנע אותי וקשה לי מאוד עם זה- עם זאת, אין אני מעוניין בהקלות אלא מה שראוי. שאלה שנייה שלי קשורה לחדר אוכל בישיבתי. אנחנו משלמים סכום מסויים של כסף בתחילת השנה שבערך שווה ל16 ש"ח לארוחה. יש לציין כי יש ארוחות שבהם אני אוכל יותר משווי האוכל (כי ככה החדר אוכל מחלק) ויש ארוחות שכלל איני נוכח בהם. לפעמים בארוחות בוקר החדר אוכל מגיש אוכל מועט מידי לדעתי וכאשר מחלקים את השוקו באותה ארוחה מועטה אני לוקח עוד אחד עם הטענה ששלמתי על זה. האם מותר לי לעשות את זה?- הארוחה שווה פחות מהתשלום בסיסי על ארוחה אפילו אם אני לוקח את השוקו הזה (יש לציין שלא כולם יכולים לקחת יותר כי פשוט אין מספיק אבל גם אם אני אקח יותר ישאר את ארוחת הבסיס לכולם).

אין מצוה לשמוע להורים במקום מצוה. ובודאי מצוה להשאר בארץ ולא לצאת מהארץ. ועל אחת כמה וכמה כאשר היציאה גורמת לביטול תורה בודאי שיש לסרב לצאת ולהשאר בארץ ולעסוק בתורה. ובענין הארוחות בחדר האוכל של הישיבה עליך לשאול את האחראי בישיבה על חדר האוכל ואם מה שאתה עושה מוסכם עליו טוב, ואם לאו עליך לעשות כפי ההוראות. ואין אתה רשאי לעשות את החשבון האם אתה מקבל את התמורה לתשלום על הארוחות אם לאו. כיון שגם כאשר אתה לא אוכל הכינו לך את האוכל והוציאו על כך הוצאות.