לכבוד הרב, איני מבין את פסיקתך, שאין להשתתף בתוכנית הגירוש; אם יש איש, שזוהי עבודתו, איך הוא יפרנס את משפחתו?? כולם חכמים גדולים כשזה לא קשור אליהם! אם הם היו צריכים לסרב, וזה היה פוגע בפרנסתם - אין סיכוי שהם היו מסרבים (אני מדבר על מקרה שהמפנה עשה זאת מחוסר ברירה). וגם חייל, אך אחד לא רוצה בראשית חייב תיק פלילי על סירוב פקודה! זה יכול להרוס לו את כל החיים!, וכמובן, כולם חכמים - על חשבון אחרים. מה דעתך על הדברים? האם זאת לא סיבה מספקת כדי לא להחרים את מי שהשתתף בגירוש (ולא מרצונו)?

מעשה הגירוש הוא מעשה שאסור לעשותו על פי ההלכה. ועל כן גם מי שפרנסתו היתה במשטרה או בצבא היה אסור לו לעשות זאת כמו שאסור לעבוד בשבת לצורך פרנסה. כמו שאסור לחייל לשמוע לפקודה לחלל שבת גם אם כתוצאה מזה יתנו לו עונש מאסר על סרוב פקודה ויהיה לו תיק פללי על כך. כך היה אסור להשתתף במעשה הגרוש.