הרב פסק בתכנית שחייל צריך לסרב לפקודה לפנות ישובים כי היא בניגוד להלכה, כמו שיסרב לחלל שבת. לכאורה זה לא דומה: א. יש מחלוקת בין הפוסקים של ימינו אם מותר לפנות ישובים בגלל שיקולים מדיניים. שבת אין מחלוקת בפוסקים. ב. הצבא יכל היה לסגת מבלי לפנות ישובים ואז הרשעים היו מבצעים טבח במתיישבים אז בעצם החייל שמפנה הוא מציל אותם. ג. למה זה שונה מלאבטח מתרחצים בשבת? אותו דבר כאן - המדינה עושה את העבירה בכך שעוזבת את שטחי ארץ ישראל, אבל החייל שמפנה מקיים מצוות לא תעמוד על דם רעך.

א. כל רב שפוסק כיום הלכה צריך לבסס את דבריו על מקורות מראשונים ואחרונים. ובנושא זה כבר לפני כמה שנים פסקו 'איחוד הרבנים' בראשות הרבנים הגאונים הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו, ואיתם מאות רבנים, את דברי הרמב"ן בספר המצות מצוה ד:" שלא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה", כלומר: יש חיוב על עם ישראל לא לתת שלטון לגוים בארץ-ישראל, ולא להחריב את הארץ. דברים אלו נפסקו להלכה כבר בדורות קודמים, וכפי שמובא בפתחי תשובה באבן-העזר סימן עה, והוא עצמו מביא שורה ארוכה של פוסקים בני דורו ושקדמו לו. ממילא, מה שרוצים לעשות עכשיו זה בניגוד לתורה. אם מישהו אומר אחרת, נשמע על סמך מה הוא אומר כך. ואם לדעתו שיקולים מדיניים דוחים מצוה זו של תורה, שיבוא ויוכיח. הרי יש כללים במצב בו מצוות מתנגשות. לדוגמא: כאשר יש לאדם שתי מצוות, אחת מצות עשה ואחת לא תעשה, כבר נפסק שיבוא עשה וידחה לא תעשה. אם כן, מי שחושב שהמצוה נדחית מפני כל מיני שיקולים, הוא חייב להוכיח ולהביא ראיות לדבריו. בנוסף, המושג "סירוב פקודה" זו הטעיה. אין רב שאומר שצריך לסרב פקודה. אדרבה, בזכות רבני ישיבות ההסדר החיליים שהם תלמידיהם ממלאים פקודות. הם מלמדים שאתה באת לצבא לשמור על המדינה, וגם אם יש פקודה לא סבירה- אתה עושה את זה.אבל פה זו כפיה נגד התורה. גם בפקודות מטכ"ל כתוב שמותר לאדם לחיות לפי הדת שלו, וזו כפיה נגד הדת. גם בדורות קודמים בגלות, אע"פ ש"דינא דמלכותא דינא", אם המלכות גזרה על אנשים לחלל שבת או לעבור על כל מצוה אחרת, אנשים מסרו נפשם על זה! אדם בא לצבא בשביל לשמור על המדינה. אם אומרים לו להלחם באויב והוא לא עושה זאת, הוא מועל בתפקידו. פה אומרים לו לפעול בשליחות פוליטית של מפלגה מסוימת, וזה לא קשור כלל לבטחון עם-ישראל. לא בשביל זה אדם הלך לצבא, וזה נגד הדת שלנו. זו גם הסיבה שהביטוי "סירוב פקודה" זו הטעיה. לאדם שומר תורה ומצות אסור לעשות זאת. ב. אם הצבא רוצה הוא יכול לעשות זאת, ואז השאלה היא אחרת: האם אפשר להשאר ללא חסות של המדינה. יתכן שלא, אבל זהו לא בסמכותה של המדינה להחריב. המדינה רוצה לפנות את חייליה משם- שתפנה, ותשאירו לתושבים את השיקול כיצד להסתדר עם הערבים. ג. יש לנו כלל בהלכות שבת, שאפילו אדם שפשע וחילל שבת, אבל עכשיו הוא נמצא במצב של פיקוח-נפש, עדיין יש חובה להצילו, ועל סמך כלל זה חיילים מאבטחים חופים וכדומה.