יש לי נפילות (מבחינת יצרא דעריות) מידי פעם אני מצליח לעלות, ועוד פעם נופל. אני מתחיל להיכנס לבחינת נעשית לו כהיתר, ואני כבר חושב אם אני כזה רופס ולא מצליח להתגבר, אז עד הסוף ניפול בלי לעצור. ברור שהחובה על כל אדם זה לשבור את מידותיו בהדרגה עד שמגיע למקום הנכון, כמו שמופיע כבר באבן שלמה להגר"א ועוד ספרי מוסר, אבל לא תמיד מצליחים. צריך נקודות עיגון בדרך שלא מוצאים אותם, כבר מופיע בעין אי"ה מה ההבדל בין יושבי בית המדרש לסתם אנשים שמי שנמצא בבית המדרש אם הוא רץ ונופל עדיין המדרגה שלו טובה והוא יכול לחזור לעצמו אבל למי שבחוץ הרבה יותר קשה, גם באורות הקודש ח"ג הרב מדבר על מי שיש לו נפילות גדולות, שידע שאור חדש עתיד לזרוח אבל הוא לא אומר איך נעבור בין המצב שבו אנו שקועים בבוץ הבהמות לשלב של אור, אני באמת הולך לאיבוד ואני כבר מבקש מבורא עולם שיעשה לי כמו לחנוך שיקח אותי לפני שיהיה יותר גרוע, הנפילות האלו גורמות לי גם פגיעה בלימודים וחוסר מוטיבציה להתחתן, אף על פי שיש לי הרבה הצעות כל זה מגיע בשילוב עם חוסר הצלחה להשתלב בלימוד תורה יומי, בגלל הלו"ז המוזר שלי אני לא נמצא בזמנים קבועים בבית ולכן לא יכול להצטרף לשיעור מסודר אז זה מקשה גם על קיום: אם פגע בך מנוול זה מושכהו לבית המדרש. בסיכומו של דבר אני צריך עצות תורניות ומהר כי אני דועך ודועך.

שלום רב: אני איתך בתפילות. נראה לי ששמעת כבר הרבה עצות כך שאני לא יודע במה אוכל להוסיף לך. בכל אופן ברור שהיצר עובד שעות נוספות ומלבד מה שהוא מפיל אותך ביצר העריות הוא גם דואג לייאש אותך ולגרום לך לעצבות וחולשה כללית. הדבר הדחוף ביותר לבודד את הבעיה ולומר לעצמך שנכון שבדבר אחד אתה נופל אולם בשאר הדברים אתה איתן. אל תמנע מלהקים משפחה משום זאת ואל תשלה את עצמך שרק אצלך יש התמודדות בנושאים אלו. דרכי מאבק מגוונות. ניתן לקבוע שבימים מסויימים כגון שבת או יום שני וחמישי אתה נקי ולא נופל בחטא. אתה ביום שאתה מחליט שלא ליפול להיות עם מודעות לאותם שעות החלטה. עצם הקביעה שלך כלפי עצמך היא בעצמה יכולה לתת לך כוח להתמודד. אתה יכול ללכת בדרך השכר והעונש העצמיים. אתה יכול לקבוע שאתה קונס את עצמך בכל פעם נופל. כגון לאחר נפילה לעשות מקלחת קרה. או לאכול כפית מלח. מעבר לכך יש מקום שתעסוק בפעילות גופנית. בנוגע ללמוד העיקר שתקבע זמן ברזל ללמוד. בהצלחה