הרב פסק לברך על שוקולד "בורא פרי העץ". האם לדעה שפוסקת כדעת רש"י ז"ל, שטרימא זה "כל דבר הכתוש קצת ואינו מרוסק", לשיטה שפוסקת כך, האם גם לה הרב דיבר שצריך לברך "בורא פרי העץ"? כלומר לשיטה שפוסקים שבנתרסק לגמרי מברכים כבר "שהכל" [וזאת הברכה, עמ’ 378], [משנ"ב, רב, ס"ק מט] גם לה יצטרכו לברך על שוקולד בפה"ע?

איננו פוסקים כרש"י אלא כרמב"ם, ולכן השאלה אינה רלוונטית.