אני חוזרת בתשובה כבר קרוב לחצי שנה למרות כל הקשיים מסביבי, כמו אימי שלא מבינה זאת למרות שאבי דתי מאז שהיה צעיר שומר מצוות וגם החברה שמסביב כולם חילונים ולא בכוחותי לעבור לבה"ס דתי. עוד 3 חודשים אהיה בת 16 איך להמשיך בלי ליפול, למרות שאני מרגישה על דרך המלך וב"ה אני אתחיל ללמוד במדרשה ולקבל עזרה? ועוד שאלה, יש מישהו שהכרתי מבית הכנסת, שומר מצוות חזק בדת, בעל תורה כבר 4 שנים, והוא יזם את שיחותינו בכך ששאל את גילי וזה הגיע למקום שאני לא יכולה לשכוח אותו, הוא בן אדם מדהים וניהלנו שיחה רצינית פעם אחת... על הדת כמובן, והוא חיזק אותי בצורה אמיתית, מצד אחד אני מרגישה שהוא היה צריך להעביר אלי משהו מצד שני אני לא יכולה להיתנתק ממנו מבחינה ריגשית. מה עלי לעשות?

אכן דרך התשובה יש בה קשיים לא מועטים אך לבסוף מקבלים תמורה על כל המאמץ. החיים נעשים מלאים תוכן וסיפוק חיים אמיתיים. אם תעברי לבית ספר דתי ההתחלה אולי תיהיה קשה אבל ההמשך יהיה יותר קל מאשר להמשיך בבית ספר שכל החברה חילונית. לשאלתך, נראה לי שלא רצוי הקשר עם אותו אדם כל עוד הרגש כל כך חזק כלפיו אף שיתכן שהוא יכול לקדם אותך מבחינה רוחנית. ברכתי לך שתצליחי להתמודד ולהתגבר על כל המכשולים ולבנות חיים מאושרים.