ישיבהבשביל זה יש אינטרנט שאל את הרב
שאל את הרב
- תורה, מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הדרכות לבעלי תשובה
שאלה
שלום הרב
אם חטאתי ח"ו {לדוגמא בלשון הרע} ואני רוצה לתקן את החטא, ידוע שחלק מהחזרה בתשובה היא בוידוי
באיזה וידוי מדובר? שבתחנון? בברכת שומע תפילה? או סתם מתי שאני רוצה?
תודה רבה
תשובה
שלום וברכה,
אפשר להתוודות מתי שאתה רוצה. יצוין שהוידוי שבתחנון הוא נוסח כללי ואם ידוע לך על חטא מסוים נכון לפרט אותו, כאשר אתה מתוודה בלחש (שו"ע תרז ב).
באופן כללי יש עדיפות לשוב בתשובה ולהתוודות בהקדם, בהזמנות הראשונה כדי להסיר את החטא, ועל כל פנים באותו יום. אך אין בכך חיוב מוגדר. בספר החינוך (מצוה שסד) כתב שמי שלא שב בתשובה ומתוודה ביום כיפור ביטל מצוות וידוי.
הוספת: "לדוגמא בלשון הרע". חשוב להדגיש שבלשון הרע לא מספיק לעשות וידוי לשמיים אלא יש לבקש סליחה ומחילה מחברו (עי' חפץ חיים ד יב). ואם החבר לא יודע מהלשון הרע ועלול להתבייש או להצטער יש לבקש מחילה באופן כללי (למשל בערב יום כיפור לבקש: "סליחה על כל מה שעשיתי").
הרחבה:
ברמב"ם (תשובה פרק א הלכה א) לא מצינו חיוב מוגדר להתוודות מיד, וז"ל:
"כל מצות שבתורה בין עשה בין לא תעשה אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות לפני הא-ל ברוך הוא שנאמר איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם אשר עשו זה וידוי דברים, וידוי זה מצות עשה".
ובספר החינוך (מצוה שסד) מבואר שהחיוב המוגדר לשוב ולהתוודות הוא ביום כיפור, וז"ל:
"ועובר על זה ולא התודה על חטאיו ביום הכפורים שהוא יום קבוע מעולם לסליחה וכפרה ביטל עשה זה, ואוי לו לאדם אם ימות בלא וידוי ונשא עונו".
וכן נראה מדברי השולחן ערוך והמשנה ברורה שראוי לשוב בהקדם, אך על כל פנים לא יעבור את יום כיפור.
כתב השולחן ערוך (תרו א):
"עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו".
כתב על כך המשנה ברורה (ס"ק א):
"והנה אף על פי שגם בשאר ימות השנה מחוייב לפייס למי שפשע כנגדו מ"מ אם אין לו פנאי הוא ממתין לפייסו על יום אחר אבל בעיוה"כ מחוייב לתקן הכל כדי שיטהר מכל עונותיו כדכתיב כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם וגו' וכ"ש אם יש בידו מן הגזל ואונאה וכל דבר הנוגע בממון יראה לתקן".
ובשער הציון (ס"ק ב) הוסיף שבאיסור גזל אסור להתעכב עד יום כיפור, וז"ל:
"ונראה פשוט דבאיסור גזל ואונאה וכהאי גוונא דידוע שהוא לאו הניתק לעשה דוהשיב את הגזלה, אין רשאי להמתין עד ערב יום הכפורים, דכל שעה ושעה יש עליו חיוב עשה זו דהוא תקונו של לאו, ודומיא דכל עשה דאורייתא שחייבו חז"ל לעשותו בבוא זמנו, כמו לולב וברכת המזון וקריאת שמע וכדומה, וכל שכן בזה שעבר מתחלה על לאו דאורייתא".
כמו כן לדעת המשנה ברורה (סי' רפח ס"ק כב) אין להתוודות בשבת, ומשמע שאין חיוב לשוב ולהתוודות באותו יום, וז"ל:
"אבל חרטת עונות טוב לומר בכל יום כיון שאינו בלשון וידוי".
ובשו"ת דברי יציב (חלק אבן העזר סי' עה) העיר על דברי המשנה ברורה שצריך להתוודות גם בשבת משום פיקוח נפש, וז"ל:
"ולזה לא ידעתי למה כתב המשנה ברורה שמה בס"ק כ"ב דחרטת עונות טוב לומר בכל יום כיון שאינו בלשון וידוי... רק כשיודע ומרגיש בעצמו איזה חטא, דשאלו לנבואה חוטא מהו עונשו ואמרה נפש החוטאת היא תמות והקב"ה אמר יעשה תשובה [ירושלמי מכות פ"ב ה"ו], לזה מותר לבקש על נפשו מפני פקוח נפש כמו שמותר בתענית חלום... אבל התשובה על החטא כל יום זמנו שאם חטא ישוב לאלקיו וירפא לו. ובפרט להמבואר בספה"ק דתשובה בו ביום עד שלא תחשך השמש סירחא בת יומא הוה ובא השמש וטהר, שלכך מתיר הסדר היום מסתמא לומר חטאתי עויתי פשעתי, וז"ב בס"ד".
ויש לציין שגם הדברי יציב לא כתב שחייב להתוודות בשבת משום שזה מצוות עשה וחובה, אלא שמותר וראוי להתוודות בשבת אם חטא, משום שזה סכנה אם לא יתוודה.
וכתב המנחת אשר (שמות לג אות ד) שמצוות תשובה אין לה זמן מוגדר, וז"ל:
"נראה גם לגבי מצות תשובה שהיא מצ"ע כמ"ש הרמב"ם (פרטי המצות ריש הל' תשובה), דאף היא אין לה זמן מסויים אלא חייב להשתדל בה ביותר, דאף דלכאורה נראה דזמנו מוגדר דלאחר שחטא חייב לחזור בתשובה [וכבר כתב הרמב"ן דכ"ז שאינו חוזר בתשובה על החטא גדול עונשו], הרי כתב הרמב"ם (פ"ז מתשובה ה"ג) דחייב לשוב בתשובה על מדות ודעות והרי תשובה זו נוהגת בכל שעה ולעולם אין לה סוף, ואף אם נדחה דאין עיקר התשובה אלא תשובה על החטא, מ"מ אף בחטא הרי מצינו דברים שאין אדם ניצול מהם בכל יום, אלא נראה דגם מצוה זו היא מצוה כללית כת"ת ותפילין וכנ"ל".
ויש שהבינו מלשון הרמב"ם שמצוות תשובה איננה מצוות עשה כלל אלא סגולה נפלאה לכפר עוונות (עי' משפט כהן קכח). ומסרו בשם מרן הגראי"ה קוק זצ"ל ובנו רבינו הרצי"ה זצ"ל שהרמב"ם לא מנה את מצוות התשובה בפני עצמה משום שמצוות תשובה היא מצווה כללית הכוללת את כל התורה כולה ואינה מצווה פרטית (מובא בספר פסקי הראי"ה לידידי הרב דוד ווצלר עמ' 131).
ועי' על כך במנחת אשר מועדים (יום כיפור סי' י אות א).
לגבי פיוס החבר על לשון הרע כאשר החבר עלול להצטער כת' כאן: https://www.yeshiva.org.il/ask/135294 .
שאלות באתר ישיבה
ניווט מהיר
























