א. אם מישהו מסכים לי לומר עליו דבר רע {לשון הרע} מותר לי לאומרו? ב. מותר לומר לשון הרע בלי שם, אבל שהשומע יבין כבר במי מדובר? ג. מותר לתכנן מקודש לקודש, והאם מותר לתכנן דבר מצווה מקודש לחול, ובמקרה של הפסד ממון, מותר לתכנן מקודש לחול? או אם זה משהו דחוף שא"א לדחות אותו למוצ"ש {כמו עם מי אני אסע הביתה במוצ"ש, ואם לא יהיה לי עם מי, אני צריך לארגן לי הסעה}, מותר לתכנן, האם בכל המקרים הנ"ל תהיה ברכה בביצוע, מה ההגיון שבאיסור זה?

א.אשריך שאתה בודק הלכות לשון הרע על מנת לא להיכשל באיסור חמור של לשון הרע, שזה עבירה חמורה. מותר לומר לשון הרע אם השני מסכים. ההסבר לדברים: מפורש בחפץ חיים שמירת הלשון עמוד מה כלל א הלכה ט בבאר מים החיים שאדם יכול לדבר לשון הרע על עצמו, ולכן אין בעיה שיחזקאל הנביא אומר על עצמו איש טמא שפתיים, הבעיה שאומר שנמצא בתוך עם טמא שפתיים. וממילא נראה שודאי יכול גם להרשות לאחרים לדבר עליו, כי הוא בעל הבית על עצמו. ונראה להביא ראיה מהגמרא בבא קמא דף צא שאדם רשאי לבייש את עצמו. (אומנם יש סיפור על החפץ חיים שאמר שאדם לא יכול לדבר לשון הרע על עצמו, ולמד זה כשאמר ברכבת שהחפץ חיים לא כזה גדול בתורה... וכעס עליו אדם ברכבת שמזלזל בחפץ חיים, ואחר כך אמר החפץ חיים שאדם לא ידבר לשון הרע על עצמו, נראה שהסיפור לא נכון לפי החפץ חיים בפסקיו על לשון הרע). יש להוסיף סייג שברור שמסכים, ולא אומר שמסכים מחמת הבושה. ונראה להביא ראיה לכך שצריך לשים לב האם דבר נאמר מחמת חוסר נעימות מבבא מציעא דף כב. אף ששם לא מדובר על לשון הרע, וכך הסברא אומרת. ב.מפורש בחפץ חיים כלל ב סעיף ד שיש בזה איסור. ג. אינני יודע מה כוונתך שאין בעיה לתכנן מקודש לחול, לתכנן דבר מצוה יש דעות, והמשנה ברורה סימן שז סעיף א כתב לכתחילה להחמיר. לגבי לארגן טרמפ למוצאי שבת יכול להגיד שרוצה ללכת, להתלוות (לא ליסוע, או מילים אחרות אסורות) במוצאי שבת יחד עמו למקום אחר, שכן עם המקומות היו מחוברות בבתים יכול ללכת בשבת לשם, ולכן זה לא להגיד איסור ממש. וזה מותר. סימן שז סעיף ח בשולחן ערוך. העיקרון לא לחשוב על חול שיש בזה זלזול בשבת, ששבת צריכה להיות בראש נקי, רק לדברים של שבת, ועיקר המנוחה בשבת זה מנוחת הנפש, ולא לעסוק בטרדות של ימי החול. הרב אברהם פרל.