ביושבנו "שבעה" על אבי ז"ל שנפטר לאחרונה, הפלגנו בשיחות רבות אודות ההיסטוריה והמסורת של עם ישראל. בין השאר שוחחנו על תקופת האינקויזיציה, ועלתה השאלה, מה הבדל בין "מומר" ל"אנוס". לדעתי, "מומר" הוא יהודי שהמיר את דת ישראל בנצרות, על פי רצונו, מתוך פחד או נוחות, ואילו ה"אנוסים" קיימו מנהגי נצרות כלפי חוץ, למראית עין, אך המשיכו למלא את מצוות התורה בהחבא. האם זה נכון? בהמשך, עלתה השאלה: האם "מומר" או יהודי "אנוס", הרוצים לחזור אל חיק היהדות, חייבים בגיור או לא, שהרי, ישראל, גם לכשחטא, ישראל הוא? אודה על תשובה ממצה ככל האפשר.

צדקת שמומר מי שהמיר דת מרצונו, ואנוס מי שהמיר בעל כורחו. מצד הדין אם הם רוצים לחזור ליהדות אינם חייבים בשום תהליך גיור, אך חז"ל גזרו על מי שהמיר מדעתו (לא אנוס) שחייב טבילה במקוה בפני בית דין וקבלת מצוות ממש כגר.