הרב השיב כי "אשכנזים לא אוכלים מצה עשירה בפסח, ולכן זה נחשב לגביהם כחמץ, ודינו כמו כל אכילת חמץ בערב פסח. לספרדים זו מצה, ולכן גם להם אסור לאכול אותה, מפני שלא אוכלים מצה בערב פסח". מסימנים תסב ותעא ב, בשו"ע והרמ"א משמע אחרת אשמח להבין את הדברים לאשורם, בין למנהג האשכנזים שמשמע שאין זה חמץ אלא שנהגו לא לאכול וכמוכן אין הרמ"א מגיה על מנהג המחבר לאכול עד שעה עשירית מצה עשירה, ובין למנהג המחבר כשמשמע בטור וברמ"א שמצה אסור לאכול כל היום כולו אבל פת רק משעה עשירית דהיינו מצה עשירה.

בערב פסח לא אוכלים מצה שיוצאים בה ידי חובה בפסח. ולכן מותר לאכול מצה עשירה בבוקר ערב פסח. לשו"ע אפשר לאכול עד השקיעה, ולאשכנזים אסור לאכול אותה מפני שחוששים לחימוץ מואץ, ולכן אסור לאכול מזמן התחלת איסור אכילת חמץ.