הרב כתב בתשובה באתר זה שעיקרון היתר העירוב הוא עיקרון המקובל על כל גדולי ישראל. רציתי להעיר ששמעתי את הגר"מ אליהו שליט"א ברדיו אומר שאסור לטלטל בירושלים. (למרות שנראה לי שיש שם עירוב) עוד שמעתי (לא ראיתי בפנים) שהגר"ע יוסף שליט"א פסק שצריך חומה ממש בשביל עירוב ולא מספיק צורת הפתח. א. רציתי לשאול על מה מבוסס היתר העירוב ולאיזה שיטות? (אם זה לא טרחה לרב, אז אם אפשר גם מקורות) ב. שמעתי שהדעה שרשות הרבים צריכה שיעברו בה שישים ריבוא אנשים ביום, מובא בשו"ע כ"יש אומרים", אם אפשר, מה המקור להצריך שישים ריבוא ביום להגדרת רשות הרבים? ג. האם יש בימינו רשות היחיד בהגדרה דלעיל, הרי גם בכבישים ראשיים, לכאורה כל מכונית היר רשות היחיד נוסעת?

א) היתר העירוב בנוי על הכללת כל הדרים בתחום היקף אחד כאשר הם שותפים גם בדבר מאכל. אמנם יש דיעה שאם בתוךהתחום יש רחובות רחבים שבהם הולכים רבים אין העירוב מועיל שתועלתו מוגבלת רק לישובים קטנים או לשכונות מבודדות. ויתכן שזוהי דעת הגר"מ אליהו כלפי ירושלים שהיא ב"ה עיר גדולה ורבים הולכים ברחובותיה הרחבים. ומה שכתב הגר"ע יוסף שצריך חומות זה כדי להתיר עיר גדולה אפילו כירושלים או ת"א לכל הדיעות. ב) מקור השישים ריבוא הוא ממחנה ישראל במדבר שמשם לומדים הלכות שבת. ג) רשות יחיד היא קבועה ולא מטלטלת. עיין כל זה בהלכות עירובין בשו"ע שמ"ה.