שלום רב. השולחן ערך פסק כי מותר להעביר מרשות היחיד למקום פטור וההפך, כמו כן מותר להעביר מרשות הרבים למקום פטור וההפך. אם כן מדוע בשתי המשניות הבאות נפסק כי העושה כך "פטור" להבדיל מלפסוק ש"מותר"? (יצויין כי הרמב"ם פסק כמו שתי משניות אלו). משנה שבת יא, ב: "שתי גזוזטראות זו כנגד זו ברה"ר המושיט והזורק מזו לזו - פטור" (עיקר שאלתי היא על "הזורק"). שבת יא, ג "הזורק ארבע אמות בכותל למעלה מעשרה טפחים - כזורק באויר" (והמפרשים כותבים ש"פטור", כי עבר דרך "מקום פטור"). למטה מעשרה טפחים, כזורק בארץ = הזורק בארץ ארבע אמות - חייב". תודה

שלום שער הציון (סי' שמה ס"ק מ"ז) מסביר שהזורק למעלה מעשרה טפחים פטור מחשש שמא יפול לארץ או ינוח בתוך עשרה טפחים. לפי דבריו אפשר להסביר גם את משנה ב' שאין לזרוק בין שני גזוזטראות מחשש שמא יפול לארץ. יום טוב