הנני נפגש כחודש עם בחורה ולשמחתי כל פגישה איתה אני מרגיש "מעין עולם הבא". אולם, לאחרונה שמתי לב לדבר שהרגשות שלי כלפיה די מצטננים. לאחר חשיבה פנימית אצלי הסקתי שמפריע לי משהו במראה שלה. חשוב לי לציין שאני די בררן גם מבחינה אישיותית וגם מבחינה חיצונית. המוזר בכל המקרה הוא שבפגישות הראשונות לא ייחסתי לזה יותר מדי חשיבות, אך בפגישות האחרונות ראשי לא מפסיק מלחשוב על זה (ובכך נוצרת אצלי קרירות כלפיה....וזה מפריע לי). 1. כיצד אפשר לעבוד על "יצר החיצוניות"? 2. האם כדי לשתף את הבחורה במה שעובר עלי? (הרי לדעתי צריכה להיות פתיחות מלאה בין בני הזוג, ובכך שלא אספר לה גם ארגיש מועקה וגם "חסם" מפניה). 3. במידה וכן צריכה להיות פתיחות מלאה, כיצד להעביר את המסר לצד השני כך שיקבל זאת בהבנה ולא יפתח כלפיך רגשות טינה?

אולי תשובתי מגיעה באיחור. 1. מה ששנוא עליך על תעשה לחברך תחשוב אילו היה הדבר להפך שיש אצלך משהו בחיצוניות שמפריע לה. מה היתה מצפה ממנה. וכך תנהג כלפיה ומי יודע אם אין הדבר כך. 2. לדעתי אין לספר לה על הרגשתך. זה לא שייך לפתיחות. אם היא אינה יכולה לשנות את המצב אין לספר לה. אם זה מפריע לך, תפסיק את הקשר. והיא תמצא את המיועד לה.