המשנה ברורה כותב בקשר לאדם שנעור לפני עמוד השחר שהפתרון הטוב ביותר הוא (משנ"ב סימן ד’ ס"ק ל"ג) "ומ"מ הנכון שיביא עצמו לידי חיוב ברכה דהינו שיעשה צרכיו קודם התפילה ויתחייב לברך על נטילת ידים", למה אם אדם עושה צרכיו הוא מתחייב בברכה והרי אמר השולחן ערוך בסימן ז’ סעיף א’ "כל היום כשעושה צרכיו... ולא על נטילת ידים"?

המ"ב שם מדבר באדם שקם קודם עלות השחר ועדיין לא בירך על נט"י, ואעפ"כ לאחר עלות השחר לא יברך שאיך יברך ויציונו על נטילת ידים שכבר יצא ידי חובת נטילה וע"ז אמר המ"ב עיצה זו. עיין שם בביאור הלכה.