ביום הכיפורים אינני מפספסת תפילה. בזה האחרון, אחרי הפסקת הצהריים ביומו השני של יום הכיפורים הרגשתי רע מאד ולא הצלחתי לעמוד ולקרוא מן המחזור, אך הלכתי לשמוע את התפילה. איך דבר זה נתפס? אילו הייתי נשארת בחדרי, הייתי בוודאי נרדמת ולא עוסקת בשיח עם השם. האם זה בסדר שהייתי בבית הכנסת אך ישבתי בתפילה והקשבתי לה? לא הפסקתי את הצום על אף שחשתי רע מאד.

מצויין שבאת לבית כנסת. יום הכיפורים הוא כמו מקווה טהרה. אנו נכנסים אליו ושם הקב"ה זורק עלינו מים טהורים ומרפא אותנו. מדרגת יום הכיפורים היא מעבר למה שאנו מרגישים. את התאמצת להיות באוירה של יום כיפור כפי יכולתך. מה ששמרת את ההלכות שנוגעות לעינוי של יום הכיפורים למרות שלא הרגשת טוב ודאי זיכה אותך בכפרה של יום הכיפורים. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון ליבו לשמים. כל טוב.