איך מותר לכתוב דברי תורה בעלון שיש בו פרסומות. הרי הפרסומות שמתפרסמות בעלונים הם שטרי הדיוטות גמורים שאסורים בקריאה בשבת (ושמעתי רב שאומר שאף העלון כולו הוא מוקצה בגלל הפרסומות האם זה נכון?) ובטוח שעמ"י קורא אותם בשבת כי אחרת המפרסמים לא היו מפרסמים שם, והסברא שאין הציבור חייב לקרוא אני חושב שזה קשה מכיוון שאנשים לא יודעים את האיסור והם סומכים על הרבנים שאין כל בעיה בעלון. שאלתי פעם רב שמפרסם ד"ת בעלוני שבת איך הדבר מותר וענה לי שאם לא יפרסמו את הד"ת עם הפרסומות יהיה ציבור גדול שלא ילמד כלל וזה לכאורה תמוה משום ש: 1)בדיעבד יוצאים יד"ח והגית בו יומם ולילה בקריאת שמע. 2)אין קטיגור נהיה סנגור. 3)אין אומרים חטא כדי שיזכה חברך ונראה לי ק"ו שאין אומרים החטא את חברך כדי שיזכה ואם באמת הרב יאמר שמותר לפרסם שם ד"ת האם יהיה מותר לשים ספרי קודש בשירותים ציבוריים ובבית הכסא בבית כנסת כדי לזכות את הציבור בלימוד תורה?

אחזק את שאלותיך: יש פרסומות מסחריות עם הצעות מחיר. יש פרסומות של טיולים בחו"ל, כולל נסיעות בספינות בשבתות וחגים וכד', יש עלונים הכוללים דרשות של דופי המערערות את יסודות אמנתנו, איך מותר להכניס אותם לבתי הכנסת? יש תמונות של נשים הנצבות לפני המתפללים באמצע התפילה האם הדבר מותר? יש עלונים שאינם מקפידים להדפיס שמות קדושים ופסוקים שלמים ואח"כ העלונים נשלחים לגריסה. לא הרבנים אשמים בכל אלו אלא העורכים. צריך אפוא לעשות סדר בעלונים שפעמים מספרם רב יותר מהמתפללים. להמשך הדיון בנושא.