1. האם אני כבול למנהג עדתי (ספרדי) בנוגע להנחת וחליצת תפילין בעמידה או בישיבה, אף שאני מעדיף להניח ולחלוץ הן את של יד והן את של ראש בעמידה ואם איני עושה כן הדבר מסרבל ומעכב אותי, ואף שאני מתפלל במניין בבית כנסת אשכנזי? 2. באותו אופן, האם אני חייב לקדש ולהבדיל בעמידה או בישיבה בהתאם למנהג עדתי? מהו המקור למנהגים אלה? (למשפחתי אין מנהג בעניין זה) האם לעדות ספרד יש כמה מנהגים בעניינים אלה ואני רשאי להחליט באיזה מנהג לנהוג, או שיותר מכך, ובמקרה זה אני רשאי לנהוג גם כמנהג האשכנזים? 3. אני מתפלל דרך קבע במניינים אשכנזיים. האם אני צריך להתעטף בטלית? מהו הדין במניין אשכנזי, שחלק מועט ממתפלליו הינו ספרדי ונוהג להתעטף בטלית, לעניין "מנהג המקום"?

אין זאת כבילה למנהג אלא חיוב הלכתי לעשות עפ"י הפוסקים הספרדים שפסקו להם, כמו הפוסקים האשכנזים שפסקו להם . אמנם אם אדם רוצה ללכת ולחיות בחברת אחרים באופן קבוע הוא חייב לנהוג כמנהג המקום החדש בכל דבר , אמנם אם אין רצונך להיות מקהל האשכנזים בכל ורק להתפלל איתם לפרקים הרי שבכל מה שבולט כלפי חוץ תוכל לעשות כמנהגם שלא לשנות ממנהג המקום , ורק בתפילה הנאמרת בלחש תמשיך במנהגך . אמנם מה שנוגע להתעטפות הטלית גם אצל אשכנזים יש המתעטפים בטלית גם בעודם בחורים ועל כן אין שינוי אם תתעטף בטלית. ובמצווה יקרה כל כך לא כדאי להפסיד כשאין שום צורך בכך.