א. קראתי ספר שהיה כתוב בו על סוף הגלות לפני ביאת המשיח וכתוב כך:"חוצפה יסגא, ויוקר יאמיר הגפן תתן פריה,והיין ביוקר, והמלכות תיהך למינות (אפיקורסיות,כפירה) ואין תוכחה. בית ועד יהיה לזנות וחכמת סופרים תסרח ויראי חטא ימאסו, והאמת תהא נעדרת. נערים פני זקנים ילבינו.זקנים יעמדו מפני קטנים, בן מנוול אב, בת קמה באמה, כלה בחמותה, אויבי איש אנשי ביתו, פני הדור כפני הכלב, הבן אינו מתבייש מאביו ועל מי יש לנו להשען? על אבינו שבשמיים." ובספר כתוב שזה מה שקורה בדור שלנו, איך בעצם אפשר לדעת שזה באמת קורה לנו בדורנו, והאם הרב חושב שזה באמת קורה לנו בדורנו? ב.כתוב בשיר השירים: "הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים". כתוב באותו הספר הנ"ל שבורא עולם הבטיח בשיר השירים על סמך הפסוק שכתבתי בשורה הקודמת שהכותל ישאר לעד-אבל בעצם לא הקב"ה הבטיח את זה אלא שלמה המלך שחיבר את שיר השירים אז איך אפשר לומר שבורא עולם הוא זה שהבטיח כך?

א.מה שתיארת הוא משנה בסוף מסכת סוטה הרבה דורות סברו שהמשנה מתיחסת לדורם. איש אינו יודע לאיזה דור התכוונה המשנה וכל הסבור שיודע עליו נאמר תפח רוחם של מחשבי קיצין. כדאי לך לעיין היטב ברמב"ם סוף הלכות מלכים. ב. שיר השירים הוא קדש קדשים וכל מה שאמר שלמה נאמרברוח הקודש לכן אפשר ללומר שה' הבטיח אלא שהכותל המערבי המוזכר שם הוא קדש הקדשים של המקדש ולא הכותל שלנו וההבטחה הייתה שהקדושה תישאר נצחית ועמה השראת השכינה.