שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • גיור וגרים

גיור קטינים

undefined

הרב יצחק בן יוסף

א תמוז תשע"ח
שאלה
האם גיור קטינים דורש התכנות של שמירת מצוות, או אפשר לגייר קטין בכל מקרה על דעת בית דין?
תשובה
הגיור בישראל מידי פעם נמצא בטלטלה גדולה. אחד מאבני הדיון הוא גיור הקטינים לפני גיל בר המצווה או בת המצווה. ננסה לעמוד על הדיונים המרכזיים מבחינה הלכתית, בגיור קטינים. כמובן ההחלטה בהובלת תהליכים היא בידיהם הבלעדית של הרבנות הראשית לישראל אשר סמכותם בכך ע לפי דין וחוק. כל פעם שאכתוב גר קטן או קטינים הכוונה לגרים בנים ובנות לפני גיל המצוות. א. הגיור זכות או חובה מיותרת מובא בגמרא (כתובות יא, א) שגיור קטינים נעשה על ידי בית הדין והוא זכות שבית הדין מזכה אותם בכך שהוא מגיירם. שואלת הגמרא מהי זכות בכך בעול של קיום מצוות?, הרי הוא כאינו יהודי יכול לעשות ככל העולה על רוחו ומחויב בשבע מצוות בני נח בלבד. ולכן הגיור הוא כחוב שמתחייב אליו. מסבירה הגמרא שקטין שלא טעם חטא, הגיור מהווה זכות עבורו. ב. כך פסק הרמב"ם: גר קטן מטבילים אותו על דעת בית דין שזכות היא לו, מעוברת שהתגיירה וטבלה אין בנה צריך טבילה, ג. הסכמת ההורים הגיור דורש את הסכמת ההורים לכך על פי דין וחוק, וכן מחייב את האימא לעבור תהליך גיור ובעקבות גיור האימא או ההורים יגוירו הילדים. (הדרישה הזו של גיור האֵם נמצא במחלוקת גדולה ודעתם של הגר"ע יוסף זצ"ל והרשל"צ הרב יצחק יוסף שליט"א, בבסיס הדרישה כדי שהילד יחיה חיים יהודיים מלאים עליו לחיות בסביבה מתאימה ואם ההורים אינם יהודים או האֵם איננה יהודייה כיצד ניתן לגייר את הילד? כיצד יקיים את חגי ישראל במשפחה כזאת ועוד קשיים נוספים) ד. גיור קטן/ קטנה בהגיעם לגיל המצוות מובא בגמרא בהגיעם לגיל מצוות הם יכולים למחות ולומר שאין רצונם להיות יהודים, ובכך מתבטל הגיור למפרע. אך יש כאן כמה סייגים המובאים אצל חלק מהפוסקים, ודעתם נשמעת בכך שהמחאה מוגבלת: 1. תוס' - יש לומר שמדובר במוחה והולכת מתוך קטנות לאחר גדלות, שלא גדלה שעה אחת בלא מחאה. 2. החתם סופר - אני אומר כשהתגיירו עמו אחד מאבותיו אינו יכול למחות 3. וגם השולחן ערוך כתב - במה דברים אמורים (שיכול למחות) , כשלא נהג מנהג יהדות משהגדיל, אבל נהג מנהג יהדות משהגדיל שוב אינו יכול למחות. (דעה זו שבגיור על ידי בית הדין בהסכמת ההורים לא ניתן לילדים לחזור בהם זו הדעה המקובלת למעשה, אך יש דעות שאומרות שיכול למחות גם בגיל מבוגר כאשר נודע להם שהוטבלו לגרות גם אם שמרו מצוות, ויכולים למחות גם שנים לאחר היותם בני מצווה. (ראה שו"ת אג"מ, שו"ת בנין אב) ה. שו"ת בית יצחק: אומנם גר מחויב לנהוג מנהגי יהדות ואז נחשב כזכות, אך עדיין אם לא נהג מנהגי יהדות זו גם זכות מלהישאר אינו יהודי, היו פוסקים שציטטו דבריו והסכימו לדעתו. ו. הדעה המקובלת: בבתי הדין לגיור הממלכתיים על פי הרבנות הראשית לישראל מזה דורות, מגיירים קטינים שהאימא התגיירה וקיבלה מנהגי היהדות ובעקבות כך מקבלים את ילדיה. יש דעת מיעוט בין תלמידי החכמים שמביאה את הבית יצחק שזה זכות לקטן בכל מקרה להתגייר ובנוסף לכך כתבו – שהמתנגדים לגיור קטינים במצב שלא ינהגו מנהגי יהדות היה בחו"ל שלא לעודד התבוללות, אבל בארץ כיוון שאי גיורם יגרום להתבוללות יש להעדיף גיורם גם אם האימא לא תתגייר ולא ינהג בבגרותו מנהגי יהדות ויחשב כאנוס. ישנה דעת ביניים המצריכה שהילדים לפחות ילמדו בחינוך דתי גם אם האימא לא התגיירה (הרב דיכובסקי שליט"א).
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il