למדנו במשנה מסכת יבמות כי אם אישה מגיעה ממדינת הים ואומרת נשואה אני ונתגרשתי- נאמנת שהרי הפה שאסר הוא הפה שהתיר. יש לי ידידה מאוד טובה בעבודה שאיננה מבינה מדוע אין אני יכול לשתות אצלה קפה היא אומרת כי היא הטבילה את כל כליה, שומרת כשרות, שומרת בשר וחלב, ואף באה מבית דתי. אולם מצד שני היא מודה כי אינה שומרת שבת, האם גם פה יהיה הדין של הפה שאסר. יש לציין כי היא מאוד אמיתית וכל דבריה אמת כמו כן היא אומרת שהיא מבינה את בעייתי ולעולם לא היתה מכשילה אותי.

הכלל של "הפה שאסר הוא הפה שהתיר" נאמר רק במקרה שאין סתירה בין שני הדברים שאומר האדם, כגון: נשואה אני והתגרשתי, שני הדברים יכולים להיות נכונים, שהיא התחתנה ואחר כך התגרשה. אבל במקרה הנדון, שהיא אומרת שהיא מחללת שבת, פירוש הדבר שהיא מומרת לכל התורה כולה, כדין מומר לחלל שבתות, ממילא כאילו אמרה אין אני שומרת על שום מצוה. כמו כן, לא ברור למה היא מתכוונת שהיא שומרת כשרות, האם כשהיא מתארחת אצל אנשים שאינם שומרים מצוות היא אוכלת? אם כן, היא חשודה על כשרות וכל החשוד על דבר אינו יכול להעיד עליו. הרב חיים כץ