לפני כמעט שלוש שבועות נולדה לי בת. יום אחד כשהייתי בהריון פתאום הרגשתי איך אני צריכה לקרוא לה (מבלי שבכלל חשבתי על שמות פתאום הרגשתי את זה). אחרי הלידה לחצו עליי לספר כבר את השם אבל פתאום השם הזה לא כל כך נראה לי מתאים לה (בכל זאת היא נולדה עם ראש ביצה וקצת מקומטת וקיבלה את הצורה הסופית שלה רק אחרי יומיים שלושה..) ואחרי יומיים שלחצו עליי בחרנו שם אחר לגמרי אבל אני לא הייתי סגורה על לוותר על השם הקודם (והאבא לא רצה שני שמות). גם כשהייתה בת חמישה ימים והלכנו לרשום אותה במשרד הפנים לא הייתי סגורה לגמרי על לוותר על השם הראשון. כשהייתה בת שלושה או ארבע ימים פתאום השם הראשון כן ניראה לי מתאים לה ממש מתאים לה. אבל לכולם אמרנו כבר שם אחד עכשיו אני רוצה להוסיף את השם הראשון (האבא מסכים..) שהרגשתי שמתאים לה. בהריון הרגשתי כאילו היא ביקשה ממני לקרוא לה ככה ובגלל זה גם קשה לי לוותר על השם הזה. אני מרגישה שאת השם השני נתתי לה מתוך לחץ לקרוא לה כבר בשם למרות שגם הוא מאוד מתאים לה ולכן הייתי רוצה להוסיף לה את השם הראשון שרציתי. האם כשמוסיפים שם צריך לעשות איזה טקס מסויים כמו שמחליפים שם או שאפשר פשוט להוסיף אותו? אם זה משנה אז עוד לא עשינו זבד הבת אבל אני רוצה לעשות בקרוב (אולי אפילו בשבת הקרובה) אז אני ממש אשמח לתשובה.

לפי האשכנזים לא רגילים לעשות טכס. פשוט מתחילים לקרוא לה גם בשם השני. אפשר לעשות זאת בעלייה לתורה ב"מי שברך" להזכיר את שני השמות. לפי הספרדים יש נוהגים לעשות זאת על ידי אמירת תהילים. יש פרקי תהילים שרגילים לומר. יש רשימה בסוף ספר תהילים. אולם אם זה תחילת החיים שעוד לא הוחזק השם השני נראה שגם לפי הספרדים לא צריך טכס ומספיק להעלות לתורה ולקרוא לה זאת ב"מי שברך". חיים טובים ומאושרים ושתרוו ממנה נחת.