עץ גדול העומד ברשות השכן נפל בעקבות השלג לתוך החצר שלנו. א. אם הוא הזיק לנכסיי, האם בעל העץ חייב לשלם? ב. האם השכן צריך לשלם על הוצאות פינוי העץ מחצרי (מדובר בהוצאה משמעותית)?

א. המשנה במסכת בבא מציעא (דף קיז עמוד ב) אומרת: "הכותל והאילן שנפלו לרשות הרבים והזיקו - פטור מלשלם. נתנו לו זמן לקוץ את האילן ולסתור את הכותל ונפלו, בתוך הזמן - פטור, לאחר הזמן – חייב". וכן פסק השו"ע (חו"מ סימן תט"ז סעיף א'). א"כ לעניין שאלתך אפילו אם העץ הזיק תוך כדי נפילה כיוון שבית דין לא נתנו לא זמן לקוץ והעץ נפל באונס הווי כנפל תוך זמנו ופטור. ב. שם בהמשך המשנה "מי שהיה כותלו סמוך לגינת חבירו ונפל, ואמר לו: פנה אבניך, ואמר לו: הגיעוך - אין שומעין לו". ופרש רש"י הגיעוך - הם שלך, ופנה אותן לעצמך. אין שומעין לו - אם אין זה רוצה אין קונה לו דבר הפקר או מתנה. וכן פסק השו"ע שם סימן קסו. משמע שבעל העץ חייב לפנות את העץ אלא שתוס' במקום (ד"ה אמר ליה) - מקשה שלהלכה נפסק שמפקיר נזקיו לאחר נפילת אונס פטור א"כ גם כאן צריך לפטור את בעל הכותל מלפנות במידה והוא מפקיר את אבניו? מתרץ תוס' שכאן מדובר שהוא משתמט ולא באמת מפקיר אבניו. יוצא לפי תוס' שאם היה מפקיר אבניו בלב שלם בעל הכותל היה פטור מלפנות אבניו , וה"ה כאן בעל העץ פטור מלפנות עצו. הרש"ש במקום מחלק בין רשות הרבים לרשות היחיד שהמפקיר נזקיו לאחר נפילת אונס מדובר ברה"ר ולכן פטור משא"כ כאן מדובר ברשות היחיד ולכן חייב. ונראה שהסברה שברשות היחיד ברגע שהכותל נפל ועד שהפקיר היה עליו חיוב לפנות לאלתר וחיוב זה לא פקע ממנו גם לאחר שהפקיר משאי"כ ברה"ר כיון שגם לו מותר להשתמש במקום לא חל עליו לסלקו ולכן כשהפקיר פטור מלסלק. החזו"א (ב"ב פרק יד סימן טז) מביא בשם תוס' הרא"ש המובא בשיטה מקובצת , שכל מה שנפסק שהמפקיר נזקיו לאחר נפילת אונס פטור זה רק לעניין שאם הוזק בחרסים הוא פטור ולא מדובר כלל על פינוי השברים, שכאן כיון שנפלו על שדה חברו כבר הוזקה השדה ונהי דהוי אונס ואין לתובעו על הנפילה מ"מ כיון דיש בידו של הבעלים לתקן השדה ולפנות האבנים, מתחייב בדבר, כיון שבשעת הנפילה היו האבנים שלו. ומבאר החזו"א שהחיוב לסלק את האבנים הוא מדין ניזקי שכנים . לסיכום: לתוס' אין בעל העץ צריך לסלק את העץ אם הוא מפקיר את העץ בלב שלם. ולתוס' הרא"ש צריך לפנות עצו, וכן לדעת הרש"ש, ונראה שכך מכריע החזו"א. הרב אברהם זרביב