ישנן, כידוע, מחלוקות רבות לאורך הש"ס וכן גם מחלוקות בנושאים יומיומיים או בנושאים שנוגעים לעבודה במקדש. כיצד נהגו בפועל לפני בירור המחלוקת בגמרא, הרי יש מקרים שודאי היו במציאות בזמן כלשהו (במחלוקות לגבי גיטין, כשרות ועוד), ואם כן הרי פסקו באותו זמן לנהוג בדרך כלשהי. או כאשר לומדים ממקרה חנה שיש להתפלל כאשר הרגליים צמודות, הרי התפללו ודאי גם לפני לימוד זה, ואם כן כיצד נהגו אז?

בירושלמי יש ביטוי 'התורה לא נתנה חתוכה', היסודות ניתנו ויש דברים שחכמי הדור צריכים להכריע. יכול להיות שבדור אחד נהגו ככה ולחכמי דור אחר יראה שהדין אחרת, לא משנה מה נהגו בדור הקודם. אם יש ספק אז מתחשבים בדור הקודם אבל אם חושבים שטעו יכולים לחלוק. התורה נתנה לפי הכרעת חכמי אותו הדור. עד שמאי והלל היו ברמה גבוהה שלא היו מחלוקות כמעט וכשהיו - סנהדרין הייתה מכרעת. אח"כ סנהדרין לא הייתה מתכנסת ולא הייתה הכרעה, וכך בכל הדורות אחרי-כן של התנאים, ויש מחלוקות כמה מאות שנים אחרי, בזמן הבית לא היו כ"כ מחלוקות. אם הייתה שאלה כיצד נעשית עבודה פלונית - חכמי הדור מוסמכים לקבוע ואם להם נראה באופן אחר מותר להם לשנות. ישנם מצבים אחרים, לדוגמא: האם עושים הקפה מימין או משמאל. הנצי"ב אומר שיכול להיות כך וכך. יכול להיות שבדור מסוים החכמים אמרו לנהוג כך ובדור אחר אחרת. ועוד דוגמא, האם הפעמון היה בתוך הזג או על יד אפשר כך ואפשר כך. לא ניתן להביא ראיה מהמציאות להכריע, אם נראה לחכם אחד מהמקראות בצורה כזו או אחרת.