איזה חלק בקבלה אסור ללמד נשים: האם ספר התניא הוא בכלל האיסור? האם הסבר של מדרשים ע"פ דברי הקבלה הוא אסור? האם ללמד יסודות כלליים בקבלה אסור? האם קטעים מפורסמים שיש בחוק לישראל גם אסור? האם חסידות ואמונה בכלל האסור כי הן תולדה ישירה של הקבלה? אבקש ממעכת"ר להתייחס לכל אחת מן הדוגמאות. אם אסור ללמד קבלה באופן טואטלי, איך מצפים מאשה ליצור שיעור קומה רוחני איתן נוכח אתגרי ימינו שרואים בחוש שנערות ונשים שאין להם ידע אמוני עמוק אינם עומדות ברוח שאינה מצויה של הדור הזה?

צריך לדעת כיצד להתייחס לחכמת הקבלה. חכמת הקבלה היא חכמה פנימית שכדי ללומדה צריך הכנות של טהרה וקדושה. זה לא מתאים לנשים (לא מדובר בשעשוע - אלו דברים פנימיים. מעשה מרכבה ומעשה בראשית, חכמת אלוקות. אנו מדברים על לימוד מעמיק לא תיאור על המחברים, מתי חיו וכו') כשם שיש לנו כלל לגבי לימוד תלמוד בעיון, הרמב"ם פוסק בהלכות תלמוד תורה שזה לא לנשים. לא שהם לא יכולות להבין אלא שזה לא מתאים לתכונה שלהם.ישנם מספיק דברים שנשים יכולות ללמוד, צריכות ללמוד את המקרא, הלכות ברכות ושבת, מועדים, כשרות, ענייני קדושה וטהרה, הלכות שלהן. כשם שאינן לומדות פלפול של התורה כך אין שייך שילמדו פנימיות התורה. לימוד זה מצריך הרבה הכנה וטהרה, נשים קשה להם לעמוד בזה. נפש החיים ודאי שלא. לא מתאים לנשים. הסבר מדרשים ע"פ הקבלה לא אסור. מדרשים הם פנימיות התורה, חז"ל דיברו בחידות. אם הוא בר הכי להבין מה שכל אחד אומר או שגדולים פירשו זה משהו אחר. אבל לא לכל אחד. אם אדם יודע איך להתמודד עם סוגיא בגמרא אז יכול ללמוד דברים אלה. אבל לא שאדם בראשית דרכו יתחיל ללמוד דברים אלה. צריך הדרגתיות. הב"ח אומר שאדם יכול ללמוד חכמה פנימית אחרי שיש לו את המסלול של תורת הנגלה. ללמוד משהו ספיציפי בפנימיות - לא שייך. אם בעלה אומר דבר-תורה המתובל בדברים אלה זה משהו אחר. אם שומעת - שומעת. אבל ללכת במיוחד ללמוד לא מתאים להם.