אני חייל ומשרת במרחק של כחצי שעת נסיעה בתחבורה ציבורית (לא כולל זמן המתנה) מהבסיס ועלי להתייצב בבסיס בשעה 8:30 אחרי תפילה וארוחת בוקר. מי שלא הספיק לאכול לפני, רשאי לאכול ארוחה קצרה לאחר מסדר הבוקר. יש לי כמה אפשרויות: או לקום מוקדם לנסוע לבסיס ושם להתפלל שחרית ואח"כ לאכול ארוחת בוקר או לקום באותה שעה להתפלל ליד הבית ואז אם ארצה לאכול ארוחת בוקר כמו שצריך אצטרך לצאת ב’אשרי’ כדי להספיק את האוטובוס (דבר שבשני וחמישי לא מתאפשר בכלל) או שעלי לוותר על ארוחת הבוקר או שעלי לקום מוקדם מאוד ולהתפלל, דבר שתהיה לו השפעה קשה על התפקוד שלי במהלך היום, ורק אחר כך לנסוע לבסיס לארוחת בוקר. אגב, האופציה האחרונה אפשרית רק בימים אלו שבהם הנץ מוקדם. כאשר הנץ יתאחר התפילה שמתחילה בחמש ועשרים תתחיל לעיתים אפילו לפני זמן משיכיר.

אם בבית הכנסת בבסיס מתקיים מניין לתפילת שחרית, אין כל מניעה שתיסע לבסיס על מנת להתפלל שם. אין זה כיוצא לדרך לפני התפילה, שההלכה אוסרת (שולחן ערוך אורח חיים, פט, ג) משום שכאן אתה הולך אל בית הכנסת הקבוע שלך. אגב, לפעמים נדמה שקימה מוקדבת 'תהרוס' את היום, אך הניסיון מעיד שאחר פעמים לא רבות שתקום מוקדם, הדבר לא רק שלא יפריע, אלא אף יתרום למידת הזריזות. וראה את תחילת דברי השולחן ערוך (אורח חיים, סימן א סעיף א) שמדריך להתגבר כארי ולקום קודם עלות השחר. ה' יברך אותך. הרב מנחם פרל